ימי התום חלפו
וגם נגמר האושר
עברו ימי הזוהר
בסוף הכל נגמר.
מסך יורד על הבמה
השחקנים יורדים,
קדים מול הקהל
יורדים מן הבימה
ונשכחים מלב
"ההצגה להימשך חייבת"
קבע המשורר
והעולם ימשיך להסתובב
אמר הכל יכול.
כל העולם במה,
ואנו שחקניו,
המתחלפים תכופות,
לאורך התקופות.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיק, מצד אחד נראה כאילו אתה מנסה לשמור על משקל, מבנה וחריזה, מצד שני יש לי בריחות פה ושם. עניין נוסף, אתה מנסה להעביר איזה שהוא מסר בתוך התיאור הטבעי, אבל נראה שהלכת קצת לאיבוד בתוך התיאור הטבעי. ודבר אחרון למה אתה מתמש במטבע של ידעתי ידע, ולא ידע ידעתי שמצלצל יותר טוב באוזן? א.י.ל [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הייתי ממליץ לך לפנות לפסיכו, אבל הם עולםי די הרבה ובד"כ זה גם סתם בזבוז כסף, אז אני מציע שתקחי אקמול [ליצירה]
- [ליצירה] ד קרליבכי, נכון במובן מסוים אבל היום מאוד קשה למצוא את הניצוץ, אנשים אוהבים להחיבא אותו עמוק עמוק בפנים [ליצירה]
- [ליצירה] אך נשים, אי אפשר איתן, אי אפשר להרוג אותן. נשמע לי כמו תיאור ממש אנוכי ואגואיסטי בעצם זה אותו דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת... טוב תלוי מי, אתה שוכח שוכח שיש אנשים שאי אפשר לדבר איתם. (וכל שכן עם אוייבים-ערבים) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד בוגר אני מניח שעברת עוד שלב בחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] סופר מעולה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור סבבה, ביקשת סליחה, אבל על מה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער אבל ממש לא הרור... [ליצירה]
