חשקה נפשי לשיר רינה

- אסרתי זאת עליה,

כבלתי את עצמי באזיקי חרות

נטול נאמנות לאיש-

שומם נשארתי בעולם

-חסר האמונה,

כשגאוות אדם גואה- אורחת לי חברה.

אובדן, חורבן, שממה ושוממה

נותר מדבר הנשמה.