חשקה נפשי לשיר רינה
- אסרתי זאת עליה,
כבלתי את עצמי באזיקי חרות
נטול נאמנות לאיש-
שומם נשארתי בעולם
-חסר האמונה,
כשגאוות אדם גואה- אורחת לי חברה.
אובדן, חורבן, שממה ושוממה
נותר מדבר הנשמה.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר נחמד אבל הייתי אומר שהכלך מתחיל דווקא ב-ב' [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לתגובות אבל השלוש שורות האחרונות הן חיוניות לפי דעתי והן מביעות את המסקנה של השיר בסופו של דבר. א.י.ל [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] די אהבתי, אם כי זה נראה סוף קצת מוזר. משה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב [ליצירה]
- [ליצירה] מה בדיוק שירה כאן, למה המבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים ההזויים שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הייתי ממליץ לך לפנות לפסיכו, אבל הם עולםי די הרבה ובד"כ זה גם סתם בזבוז כסף, אז אני מציע שתקחי אקמול [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה הרג בסוף את החתול? [ליצירה]
- [ליצירה] ואיפה אתה נמצא בכל זה? השיר יפה, אבל לא מובן מי למה או מה למה? בגדול נהניתי לקרוא. [ליצירה]
תגובות