חשקה נפשי לשיר רינה
- אסרתי זאת עליה,
כבלתי את עצמי באזיקי חרות
נטול נאמנות לאיש-
שומם נשארתי בעולם
-חסר האמונה,
כשגאוות אדם גואה- אורחת לי חברה.
אובדן, חורבן, שממה ושוממה
נותר מדבר הנשמה.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ו... סה"כ נחמד אבל לא יותר. משה נ.ב לפעמים צריך פשוט למשוך את השרוול יותר חזק ואז להתשחרר מהפחד... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד בוגר אני מניח שעברת עוד שלב בחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] די אהבתי, אם כי זה נראה סוף קצת מוזר. משה [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, אבל כל הטיול תלוי יותר בחברה שיוצאים ועדעף מתכננים לבד את המסלול. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול, אז למה לא לשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הייתי ממליץ לך לפנות לפסיכו, אבל הם עולםי די הרבה ובד"כ זה גם סתם בזבוז כסף, אז אני מציע שתקחי אקמול [ליצירה]
- [ליצירה] אדיק, מצד אחד נראה כאילו אתה מנסה לשמור על משקל, מבנה וחריזה, מצד שני יש לי בריחות פה ושם. עניין נוסף, אתה מנסה להעביר איזה שהוא מסר בתוך התיאור הטבעי, אבל נראה שהלכת קצת לאיבוד בתוך התיאור הטבעי. ודבר אחרון למה אתה מתמש במטבע של ידעתי ידע, ולא ידע ידעתי שמצלצל יותר טוב באוזן? א.י.ל [ליצירה]
- [ליצירה] להבנתי את הקשר בין החטא לעונש. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל הייתי אומר שהכלך מתחיל דווקא ב-ב' [ליצירה]
- [ליצירה] כשלונות, חלק בלתי נפרד מההתקדמות בחיים. משבה לוי [ליצירה]
תגובות