בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה שיר נהדר בעיניי. מינון מקורות נכון, אמירה ברורה. מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] "אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה. הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה. -המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא- [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהתלבטתי לגבי השורה האחרונה. הרעיון הוא לאזכר את "ולא חרץ כלב לשונו"- בהקשר הידוע (ולמי שממש יתעקש, אסביר בהודעה פרטית). [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש מאוד. מטריד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. (מה עם "ללבות את הליבה"? או משהו בכיוון) [ליצירה]
- [ליצירה] "מה אתה עושה כאן? אני גר כאן" "איך הזמן עובר כשנהנים" "שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה" כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. יש דברים שרק הטבע יכול לתאר [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים"). ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תחושות מוכרות, מילים נוטפות כנות ואמת. אהבתי [ליצירה]
תגובות