בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מטאפורה לא שגרתית..לקח לי זמן להתרגל.. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא, דווקא הבית האחרון האמור לסגור את המהלך, הרס לי אותו..שני הראשונים מקסימים, כיף להגיע אליך באקראיות [ליצירה]
- [ליצירה] כשקוראים את זה בלי לחשוב על ההקשר לבני סלע דווקא, זה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק בשביל ההקדשה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ובעיניי זה נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] להלן תגובתי: "כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד"- זו קביעה המבוססת על הנחה שאינה מוחלטת.ההגדרה לאומנות מודרנית איננה בהכרח פוסט- למעשה, גם לומר "הגדרת אומנות מודרנית" זה בגדר אוקסימורון, מאחר והמודרניזציה מתפרטת לעשרות הגדרות שהן חוסר הגדרה ברורה. (כדוגמא קיצונית, גם ריאליזם אבסולוטי נחשב למודרניות בעיני אחדים). "...בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד".למה? מכתיבים לך את המסגרת, מקובל ומובן, אבל לא את התוכן! למה שלא תכניס בה את הפן האישי,המורד,המהפכני והמתריס שלך?? לא זכיתי להכיר את פליד, אך בטוחני שכשיצר את המבנה הנ"ל לא התכוון לדכא יצירתיות,אלא להיפך. "אני כתבתי הומור לא סאטירה"- אני מתקשה לראות זאת. הסאטירה באה להניח אלמנט חברתי על השולחן, וע"י לעג לעוררו למודעות. הומור, בא לשמח, מבלי כל אמירה. ואתה עצמך אמרת כי "הכנסתי סיטואציות ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק"- כן באת לומר כאן משהו! לאור כל הנ"ל-כן, אני תובעת גם ממערכון להיות אוונגרד (אם זו כוונת היוצר). אני מעריכה את העובדה שהגבת בצורה קונקרטית ונטולת השתלחויות. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור נהדר ומעורר הזדהות [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את המשחק הזה שכל אחד כותב שורה, משאיר רק מילה אחת חשופה ומעביר למישהו אחר להמשיך לכתוב.. לא מצאתי קשר בין המשפטים ובטח שלא אמירה או יופי ספרותי. [ליצירה]
- [ליצירה] <נאלמת> אחת היצירות הטובות, החדות, הנוגעות שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זו טובה יותר, נוקבת. [ליצירה]
תגובות