בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו טובה יותר, נוקבת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] את נוגעת חד ומדויק, דווקא בעירפול-לכאורה הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן יקירי, זהו שיר על הקשר שלי עם אלוהים (סוגשל מערכת יחסים..מקווה שלא כושלת). השיר מבוסס על הפסוק "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". [ליצירה]
- [ליצירה] רק אני נזכרתי במקרה בקיבוץ שומרת? שי, אפילו לא בצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קל לעיכול..ועם זאת (ואולי בגלל?) משובח. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השורה: "שורות נושרות ממעשיי". כך בדיוק. [ליצירה]
תגובות