הָאַהֲבָה מִתְעַנֶּנֶת לְפֶתַע אֶל הַפְּנִים

אַתָּה מִתְאַדֶּה לְרֶגַע אֶל הַחוּץ

אֲנִי מִתְחַדֶּשֶת כִּנְהַר פְּרָחִים

אַתָּה דּוֹהֵה כְּפִסָּה חֲסֵרָה בִּפְסִיפָס עַתִּיק

 

מָה טוֹב אָהֲלִי הֶחָמִים הַמַּזְמִין

בֵּיתִי גַּם בִּלְעֲדֵיךָ

אוֹרוֹ הַצַּהֹב

מְחַמֵּם אֶת הָאַהֲבָה שֶבַּדֶּרֶךְ

מַרְחִיק אֶת שְתִיקוֹתֶיךָ הַצּוֹרְמוֹת אֶת הַשֶּקֶט

אֶת הֵעָדְרֵךָ שֶעָקַר כָּל יָתֵד

אֶת בִּלְבּוּלְךָ הבּוֹסְרִי שֶשָרַט כָּל תְּפִלָּה

(אוֹתִי הוּא מְקָרֵב)