פתאום מתאפשר
לשקוע אל רגע ישן
זו אותה הכורסא, אותו העט
כבר כתבתי כאן.
זה הזמן, והנחת, וספל השוקו החם
מטשטשים בין אז לעכשיו
כאילו מעולם לא לבשתי שמלה לבנה
ומותר, ומותר לרגוש ולסעור
מרגע קטן. מוכר.
מותר להתרפק מעט
ולשוב אליך אהובי
שוב
מפויסת.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד צדת יפה את הרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. חשוב לחזור כל פעם אל המקום החופשי בנפש ומשם לבחור מחדש מתוך רצון ופיוס ולא מהכרח כפוי. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזו רק התרפקות וגעגועים לרגעים שלא יחזרו, אך האמת היא שהחופש הזה לא הלך לשום מקום והוא קיים עכשיו, רק צריך לחזור ולגלות אותו מדי פעם. היטבת לתאר, ציידת! [ליצירה]
- [ליצירה] רגע "ישן נושן" או במילים אחרות "אדום עתיק". אלה הרגעים בהם את עצמך, ולא כזו כמו שמצפים ממך, וברגעים כאלה קל להיות מפויסת. איתך עם כל הלב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה, מי שיכול 'לרגוש ולסעור מרגע קטן מוכר', הוא יוכל גם 'לשוב אליך אהובי שוב מפויסת'. יוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] "כשאין שומע אין עץ הנופל ביער": ואתה נופל? כנראה שמישהו בכל זאת שומע. השיר הזה טוב בהרבה מהאחרונים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. הייתי מצמצמת קצת את המלל, וגם יש לומר "התמודד". [ליצירה]
- [ליצירה] "שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון"). תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך. (ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכיוון, ונעמו לי המחשבות [ליצירה]
- [ליצירה] הא? הסבר שאלתך. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי, ה"לבד" מתייחס למבט של התינוקת ולא לרגע המשותף. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא ראינו אותך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אחח..נהדר. הפכת רגע לאינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
תגובות