הסחרור תוקף בזעם,
אני מרחף אל הפינה הנסתרת,
שולה משפט ועוד משפט,
(כאלו שמתחילים שיר)
ומהם מרכיב כנף
ועוד כנף.
הסחרור נמשך בזעם
ומועקה אופפת סביב,
אני מרכיב את הכנפיים
ורוחף אל על
אל עבר הרוגע.
בין הרוגע לאגם
אלפי קילומטרים מהסערה
ירח כחול מאיר,
נתלה על עץ דקל
יחד ישתיקו הרעמים
יסתירו את הסער.
ואני בלב החושך
מגלה אור פנימי,
מסיר את הכנפיים
ומשגר חיוך קטן
אל כחול הירח.
תגובות