אני אוהב שעות מתות

והם אותי.

לנשוף עשן סיגריות

בעדינות אל האוויר.

לחוש את יד הרוח

מלטפת את פני,

מחופי מצב הרוח

למשות את מילותיי.

אני אוהב את הירח

כשהוא בשיא הדרו,

תמיד ישנו כוכב זורח

תמיד ישנו הוא לידו.

אני אוהב את הבתים ,

את אדומי הרעפים,

הם משתלבים באורח פלא

בנופים האבודים.

אני אוהב שעות מתות

והם אותי,

ביו אשליות להזיות

לנדוד עם ספינתי.

אני אוהב את ספסלי

ואת הנוף שמול עיניי,

לשקוע בנצחי,

ולצייר את רגשותיי.

אני אוהב, אני שונא,

אני מרגיש, אני קיים.

אני הוזה, אני שונה?

כמוכם הייתי ואחדל.

הרגעים הקסומים, האבודים,

יהיו כלא היו כשהיו ולא יהיו,

זעקו עכשיו! זעקו חברים,

אהבנו ושנאנו, חלמנו נעורים.