אני רוצה בית עם שדים.

אבל לא סתם, מקולל ממש. כזה ששומעים רעשים מבחוץ, כשהוא ריק. שבלילות, כשמנסים לישון, שומעים לחשושים וצעדים מהעליית הגג. עם עבר של לפחות שלושה מיקרי מוות. אחד מהם התאבדות בגלל השניים הקודמים. שלפחות פעם בשבוע יש הפסקת חשמל כזאת, בשעות הערב, וכולם צריכים להסתובב בדימדומים עם נרות, ורואים הרבה יותר אנשים מחזיקים נרות מהאפשרי. שחפצים יעופו באויר לפחות פעם ביום. שהחברת החשמל מסרבת לבוא לבדוק מה הבעיה כי החשמלאי האחרון שירד למחסן לא חזר עד היום. ושגם ככה הבית לא מופיע להם כמחובר לזרם חשמל כלשהו.

אה! ושלפעמים, כשהטלפון מצלצל, רק ישמעו בשפורפרת צעקות בשפות זרות, שנעלמו מהעולם לפני מאות שנים. שהכלב שלי יבוא אליי כל יום עם עצם אחר בפה, שמאוד יזכירו לי כאלה שראיתי בשיעור על אנטומיה בבי"ס. כשכמובן אחרי כמה שבועות, בעל העצמות יתעצבן ואני אמצא  את טוטו פרוס בכניסה. שהחברים מסרבים לישון אצלי כי במסיבת פיג'מות האחרונה, כולם עשו פיפי בשק"שים ולא זוכרים מה חלמו. ואני כבר אצטרך להגיע להסכם עם הילדה המדממת, שלא תכתים לי את הסדינים.

כזה בית בדיוק אני רוצה.

אפל,

 בדיוק כמוני.