עצב דק
מתערבל בתוכי
למגע העט
והפנקס
מתנגן לו
חרש
כרוח ערב קלילה
בצמרות העצים
הולך העט
על הדף
מחבר אותיות
למילים
ולמשפטים נוגים
בנֹגה בהיר
חיור
אור לכ"ו שבט ה'תשס"ב
[ליצירה]
טוב,
נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר.
אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא..
לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע...
שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה...
למורה צילה (?) - טוב, תודה..
ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים..
(אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?)
[ליצירה]
אהממ..
ברור.
אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר.
בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות.
כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט).
כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש.
זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד.
מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר.
[ליצירה]
אחד החזקים שיש על זאבי.
וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין.
"..וגוש חוסם בגרון".
יראה אור בעז"ה, וטוב שכך.
אוי, זאבי.
[ליצירה]
ובכן,
בעקבות שינוי כיוון המסתמן בעלילה, שונה שם הסיפור מ'את המאור הגדול' ל' את שני המאורות הגדולים'.
דווקא יהיה מעניין לשמוע מה אנשים חושבים על הסיבה לכך...
תגובות