עצב דק
מתערבל בתוכי
למגע העט
והפנקס
מתנגן לו
חרש
כרוח ערב קלילה
בצמרות העצים
הולך העט
על הדף
מחבר אותיות
למילים
ולמשפטים נוגים
בנֹגה בהיר
חיור
אור לכ"ו שבט ה'תשס"ב
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * טוב. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו באמת תמהני איך לא הגעתי ליצירה המדהימה הזאת עד עתה. פשוט אחת מהיצירות הטובות באתר, ללא ספק. כן, באמת כמה רמות מעל.. אין מה לומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אוי, אני כזה מסכן. צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה! הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל. מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך? באמת! תנקה אחריך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בדיוק מה שאני עושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, ללא ספק. כך היה, באמא שלכם, באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. ברור. אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר. בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות. כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט). כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש. זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד. מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, צ'אי יש חיים מאחורי המוות. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר, אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר. מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד. אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך". [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, הסכיתו נא. אני לא אמור לכתוב צ'מעו. [ליצירה]
תגובות