עצב דק
מתערבל בתוכי
למגע העט
והפנקס
מתנגן לו
חרש
כרוח ערב קלילה
בצמרות העצים
הולך העט
על הדף
מחבר אותיות
למילים
ולמשפטים נוגים
בנֹגה בהיר
חיור
אור לכ"ו שבט ה'תשס"ב
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכן, תגיד תודה שזה לא יותר מגעיל, ונחסכו ממך שלבי הריקבון שתוארו בטיוטה הראשונית.. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהממ.. קייטנה? לא הייתי קורא לזה ככה.. עוד לא החלטתי אם נהניתי וקיבלתי כל כך מהנופשיר הקודם, ככה שאני ממש לא בטוח שאני רוצה ללכת בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב, ואני לא יודע מה לומר. איפשהו, נגמרות לי המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] . תודה. ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי. אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה. האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! ברוך המצאך! יפה, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * קודם כל - תודה. ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף.. על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא. חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים. אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה. אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד. אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא. ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים. [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות! טוב לראות אותך, ועוד לאיזה צורך.. אבל לפני שאתה מאשים בפלגיאט, אולי תוודא אם יואליקו אינו הכותב האמיתי? כך ישר, להאשים? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני יכול להסכים לזה. נו, זה בהחלט שיר ישן.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. איזה כפל היה בכותרת הקודמת? אולי אם אני אדע אני אשקול להחזיר. נבצר מבינתי.. [ליצירה]
תגובות