כשהעולם עוד היה בחיתוליו והכל היה צעיר.
העלים היו ירוקים יותר, האוויר היה מתוק יותר והאנשים טובים יותר.
אז בכל הפסטורליה הזאת הם באו,מפרים את השלווה והיופי הם הגיחו מתוך שום מקום.
אותו אזור שאף אחד לא יודע איפה הוא נמצא אבל כולם יודעים שהוא קיים.
שם ב"שוםמקום" ישנם העצבות, הפחד והחושך.
אך הדבר המחריד והנורא ביותר ב"שוםמקום" אלה "היצורים".
"היצורים" הם אלו ששוכנים ב"שוםמקום" והם אלו שעשו אותו למה שהינו.
בכל מקום אשר הם באים אליו הם מביאים חלק מה"שוםמקום",
חלק מהבדידות שהם חיים בה תמיד,מלבד צאתם לכיבוש עולמות.
עולם מסכן שכזה שפלשו אליו "היצורים" יותקף בגלים של עצב ,יאוש וכעס אינסופיים.
כי זוהי השפעתם של "היצורים" הם מביאים איתם את הרגשות הרעים והמכוערים שדחוקים בכל אחד ואחד.
אך לא תמיד הם היו כך אותם "היצורים" פעם הם היו אחרת.
לפני הרבה מאד זמן הם היו נקראים" יצורי האושר" אבל אז הם נהיו אנוכיים וכל אחד התבודד ודאג לעצמו וברגע הזה הם הפסיקו להיות מאושרים ומשחלף האושר הם קרואים "היצורים".
גם "שוםמקום" כמו "היצורים" היה טוב יותר, אז כך אומרים נקרא "מקום האושר" אבל כשדייריו השתנו הוא החל להיעלם עד שאין עין היכולה לראותו כך קנה לו את שמו "שוםמקום".
וכעת העולם הנהדר שאליו "היצורים" פלשו היה צפוי לכליה ואבדון, אלמלא שוכני אותו עולם נהגו בתבונה ועשו את הדבר ש"היצורים" יראים מפניו ביותר.
הם היו מאוחדים ורחשו אהבה זה לזה ואחווה שרתה ביניהם.
וכך בל כורחם ראו "היצורים" ונזכרו את שהיו "יצורי האושר"
ומהזיכרון קיווה כל אחד מ"היצורים" שיחזרו ימים אלו,
ימים של אושר ושל טוב.
והנה התחברו התקוות של כל "היצורים" לרצון אחד ובין רגע "היצורים" השתנו,ולפתע במקום עצב הקרינו שמחה במקום כעס הקרינו שלווה וחזרו להיות "יצורי האושר".
באותו זמן ממש "שוםמקום" שב נראה לכל.
והיום יש הטוענים למקום הימצאו בלב כל אדם ואדם איש ואישה ילד וזקן
בכולם נמצא "שוםמקום" וליתר דיוק בשמו החדש-ישן "מקום האושר",
שם שוכנים בצוותא "יצורי האושר".
תגובות