אתרוג
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם נהנית מהפינוי בעמונה, נראה לי שיש בזה כדי להוכיח מי הפשיסטים פה. דעה גלעדי - הוא לא טען שהמתנחלים היו אלימים. הוא נהנה מהאלימות של היס"מ. שיר יפה. לא הסכמתי עם הקריאות "נאצים" שהיו בגוש, לא כלפי החיילים ובטח לא כלפי הנהג של הדי - אבל אם כבר הגענו לעמונה, "נאצים" הוא העלבון הכי קטן שמגיע ליס"מניקים. אני באופן אישי מעדיפה לשמוע השוואות לשואה על פני השוואות ליס"מ. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומחכים. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין מסרבת לקבל. אפשר שהמחלוקת ביננו היא סמנטית בלבד, שהרי גם אתה כתבת שאהרן הוא אדם גדול שטעה. המשמעות של המשפט הזה היא שונה לחלוטין (וקבילה הרבה יותר) מהניסוח המקומם של היצירה שלעיל, בה העמדת את אהרון ב ה ג ד ר ה של "איש העושה אלוהים". כביכול זהו מעמדו של אהרן הכהן חלילה. מקווה שהבהרתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ..כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים... כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, יוחאי צודק. לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה. לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... באמת? משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו.. (ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.) [ליצירה]
- [ליצירה] אין אדם בעולם שיכול להקיף בשתי ידיו את נהרות הדמעות שנשפכו וטרם חדלו להישפך. ניצן אחרי סליחות דומעות של לפנות בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. העיבוד דורש שיפור לענ"ד. קצת פחות להגיש על כפית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת!!! רק שאם לא הייתי יודעת שעיבוד מחשב ואת לא הולכים ביחד, הייתי באמת עלולה להגיע למין הרהור משונה ובלתי מציאותי ש.. סליחה, סליחה, לא התכוונתי. ניצן בדמעות חרטה. נ.ב. אפשר לנסות לצלם יותר ממרחק אבל לשמור על הזוית, לא? יש מצב שתצליחי. יש גם אפשרות שלא, אבל שווה לבדוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא. מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי.. מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר. וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ." מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.) [ליצירה]
תגובות