אתרוג
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בואנה מיקה, בזבוז של תגובה. יכולת כבר לשלוח יצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא היו לך אצבעות לא היינו זוכים לראות את השיר המהמם לטוב ולרע הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את משחקי הצבע. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה דווקא מוצאת חן בעיני הפעם, מבחינת הכתיבה. לכל השאר אני לא רואה טעם להתייחס. מי שמעריץ רוצחי המונים כדוגמת סטאין וסדאם ובאותה נשימה מאשים את הציונות בשטיפת מוח, אין כל תועלת בדיון ענייני איתו. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר כל כך.. לפני שלוש שנים היתה הפעם הראשונה שבכיתי תשעה בב על החורבן. פתאום הבנתי מה זו גלות. מה זה חורבן. מה זה ריחוק, מה הם כיסופים. כתיבה שקטה וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי את הסוף. השורה "זו ברכת בכל (זאת)" מקסימה בעיני. אם כי התחכום ילך לאיבוד, אם וכאשר תנקד. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... ויפהפה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, תראי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. :-) כנרת - אין כמוך. [ליצירה]
תגובות