כמים הפנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין. אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור. השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה. הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים. *הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז" כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, אבל: לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי. לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי. [ליצירה]
- [ליצירה] כאלה סיפורים אני אוהבת. אבל חבל לי שהשארת את שניהם שטוחים. מה דעתך להוסיף יותר צבע לשני חלקי הפאזל המקסים שהרכבת פה? לתת יותר אופי לשניהם, יותר רקע, להרחיב ולעבות את הסיפור עצמו. הוא יכול לקחת יותר זמן, או להתחיל יותר מוקדם...תני לנו יותר!:-) [ליצירה]
- [ליצירה] א. לא מסכימה ש"די לפוטושופ" - אם רוצים להגיד משהו אפשר להגיד אותו גם עם מחשב, למה לא? ב. למה כולם מצליחים לצלם עם ווזלין חוץ ממני? (אני ניסיתי לעשות את זה ובכלל לא ראו בצילום) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד חמוד. רק הביטוי "הולך לפרוץ בגדול" לא מתאים למשלב של הילד. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי. הסיפור מעולה, זורם, שנון וכיפי. הכי אהבתי, שזו לא רק בדיחה על חשבון המושגים בסטטיסטיקה, אלא שיש בסיפור תוכן מעבר, ורעיון מעניין ומעורר מחשבה באמת. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן. העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים. ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר. למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך? --------------------------------------------- והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד: כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה. כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה. יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור, אין מחמאה גדולה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר. לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לא... באמת? משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו.. (ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.) [ליצירה]
תגובות