[ליצירה]
יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!)
ההבהרה מיותרת לדעתי..
[ליצירה]
מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.)
[ליצירה]
שלום יהושע,
אני מבינה שהשפה העברית חדשה לך. הייתי מציעה לנסות לעבור על השיר ולתקן את השגיאות, אפשר שאז הוא יהיה יותר קוהרנטי.
(כרגע, גם כשאני מנסה להבין מה כתבת מתחת לשגיאות, קשה לי למצוא רעיון כלשהו בשיר.)
ברוך הבא לארץ, מאחלת לך התאקלמות מהירה!
בהצלחה
ניצן
[ליצירה]
שיר נפלא, אך קשה מאד להנות ממנו במלואו עקב שיבושי הניקוד. אנא, תקני זאת.
(התאמצתי לקרוא בכל זאת, וזה בהחלט היה שווה את המאמץ. "לא אפצע פי מלבד אלו השורות" - שורה נהדרת, נהדרת.)
[ליצירה]
משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה:
לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות.
[ליצירה]
א. האם הקומוניזם נותן לגיטימציה לפטריוטיות? מולדת? יש דבר כזה? חשבתי שכל עמי העולם מאוחדים, מה פתאום אתה נותן עדיפות לעם אחד, תושבי ארץ אחת על פני אחרים?
שים לב, זו גזענות פשוטה,זהה בדיוק לזו שאתה לוחם נגדה כל הזמן.
ב.אם הבנת לא נכון את תחילת דברי, הריני להתנצל ולהבהיר. אין לי שום בעיה עם זה שאתה רואה באמא רוסיה את מולדתך היחידה.אדרבה, אני אשמח מאד לעזור לך לחזור לשם כדי שתוכל להנות מהחינוך הטוב בעולם, מהתרבות היחידה במינה וכל שאר הדברים הנפלאים שאין בשום מקום מלבדה - ובלבד שתישאר שם ותפסיק לבלבל לנו את השכל.
תגובות