כמים הפנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות... אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן... תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר. (...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת!!! רק שאם לא הייתי יודעת שעיבוד מחשב ואת לא הולכים ביחד, הייתי באמת עלולה להגיע למין הרהור משונה ובלתי מציאותי ש.. סליחה, סליחה, לא התכוונתי. ניצן בדמעות חרטה. נ.ב. אפשר לנסות לצלם יותר ממרחק אבל לשמור על הזוית, לא? יש מצב שתצליחי. יש גם אפשרות שלא, אבל שווה לבדוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ואם אני לא טועה - זו פעם ראשונה שאתה כותב פרוזה. וגם אם אני כן טועה: זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. החריזה לוקה בחסר בכמה וכמה מקומות, וחבל. ההערה לענ"ד מיותרת. תני בנו קצת אמון..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] את קוסמת, אין לזה הסבר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] (שתיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם. מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר להיכנס איתו לחנוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. משחקי המילים מצויינים, אולי אפילו יותר מדי. (אני חוששת שהם תופסים מקום רב יותר מאשר התוכן.) בכל מקרה - אתה מוכשר, רשמתי לעצמי לעקוב אחריך,:-) [ליצירה]
תגובות