כמים הפנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התגעגעתי לציורים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, איפה מצאת ולו רמז קלוש ליונה הנביא? (חוץ מהספינה והמים, שהיא מטאפורה פשוטה בהחלט וכלל לא מחויבת תנ"כיות?) [ליצירה]
- [ליצירה] |נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח". אהבתי את הסוף. וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל.. [ליצירה]
- [ליצירה] א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף. ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.) [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שנגמר כל כך מהר... מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את זה מזמן. ממש ממש מזמן. אחרת, אין לי הסבר למה הבנתי את הסיפור הזה במלוא עוצמתו רק עכשיו. את מדהימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אני שונאת להגיב על קטעים שבאים מכאב ולכתוב שהם "יפים" או "מקסימים" - אבל בכל זאת, זה גם כתוב טוב. [ליצירה]
תגובות