עומר היקר!
אהבתי את תגובתך יש בה כנות מתחושותיך וגם זו תגובה אותה השיגה היצירה משמע שיש בה משהו.
אגב היש לך כבשה יותר יפה? למה שלא תעלה אותה!
חיים
ותודה לכל המגיבים לטוב ולרע.
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
כבשה מעניינת.
לגבי העץ, בכלל לא בטוח שהוא כרת בשביל זה עץ - אפשר ללכת למטע זיתים בתקופת הגיזום ולאסוף את מה שהם מורידים.
זה בכוונה שהבסיס נראה כמו רגל של כבשה?
תודה לכולם על תגובותיהם!
העץ באמת לא נכרת על ידי אין לי קשר לרצח זה.
הוא ניתן לי עם רכישת הבית במתנה על ידי ראש כפר
אחד ואמר לי שהעץ מת ואני כבר אדע מה לעשות בו.
הנצחתי את העץ בשתיקת הכבשים של כל העצים
הנכרתים.
אין לי מושג למה אני צריך להצטדק במקום לשמוע חוות
דעת עיניניות.
את אהבתי לטבע אין רואים בשירי?
חיים
[ליצירה]
עומר היקר!
אהבתי את תגובתך יש בה כנות מתחושותיך וגם זו תגובה אותה השיגה היצירה משמע שיש בה משהו.
אגב היש לך כבשה יותר יפה? למה שלא תעלה אותה!
חיים
ותודה לכל המגיבים לטוב ולרע.
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
ברצוני להגיב ברשותך שוב על יצירתך זו:
התודה אהבתי מאד והדיבור על הצבעים לא סיפק אותי.
מבלי לנתח את היצירה הנפלאה הרי שאהבתי אותה בגין הטכניקה המקסימה בה ביצעת את הציור.
השילוב הנהדר שבין שגל לראובן רובין והבריחה עם אי
הצמדות לפרופורציות יותר מידי היא שעושה את היצירה לנהדרת.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
יצירותיך הולכות ומשתפרות במהירות!
אני נהנה לקרוא אותן , ולא לחלוף על פניהן.
לרדת אל עומקן ולנסות לחוש את שאת חשת בשעת הכתיבה לעתים זה קשה מאד אבל משמש לי כאתגר.
כל יוצר חושב על כל הנושאים האפשריים, אבל פשוט
מגיש אותם בצורה שונה, סיגנון אחר ואוצר מילים
אישי. שלך פשוט חודרת אל לב הקורא, כמו השיר הזה
המחייב קריאה שניה ומשאיר את הקורא תוהה,
בכל כוונותיך.
יפהיפה, אוהב ואוהד את כתיבתך.
תודה:
חיים
תגובות