מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
טוב אז ככה, הייתי במשרדים הראשיים של חברת פפסי בניו יורק והיה גן ענק עם המון פסלים ביניהם האחד הזה עם הכותרת "כף בונים גדול" והדבר הראשון שחשבתי עליו זה - וואחד שפכטל
[ליצירה]
והכל ביחד
הלכת לגן חיות עם חבר שלך הרופא,
התיישבתם בקפיטריה,
הוא מזמין תה,
במשפט שמחפש את מי להאשים
"זאת לא את זה התאילנדי"
הוא ילך.
אזעקה של אוטו,
נכנסו ברכב שלך,
את מגיעה הביתה,
יום ולילה בוכה,
ומתנחמת "גם ככה הוא אף
פעם לא ניקה את הלכלוך
באוזניים"
[ליצירה]
אני משער שעם היוצרת כתבה יפו היא התכוונה לזה. וזה קורה לכולם כשהם הולכים ביפו/צפת כל דבר מזכיר להם את העיר העתיקה בי-ם אבל זה לא יש להם את הייחוד של עצמם
[ליצירה]
אני מסכים עם ערוגה באופן כללי אבל למשל אם חברים לא היו מפרגנים לי לא בטוח שאחרים היו קוראים. מה שגם מראה את מה שערוגה ניסתה להגיד על כך שמתפספס פה משהו בזה שלא יכולים תמיד לסנן ולמצוא את מה שטוב. ובכל אופן למרות שאני מסכים עם ערוגה אני בכל זאת מבין את תמי שרוצה להודות בעיקר כי אני לא תמיד יכול לפרסם את מה שאני כותב רק בגלל פחד מחוסר אהדה ציבורית ליצירה ואם כבר אני מפרסם ומישהו אומר תודה זה נחמד אפילו אם היצירה לא טובה
תגובות