בתום הזוגיות

הלא תרנין עגתי לבבך?

דיבוביי במאום לא יואילו?

כי אביט נוכחה בלכתך-

עור נחש מעלייך לא ישילו?

צאי הבית ובל תברכי!

טלי את שאבתה נפשך,

העבדות שהייתה שכרי-

תיהפך לשעבוד עבורך!

ניחוחה של הפדות בפריחותיי,

בנועם אותי עוטפת:

כאשר כזוחל, על גחון מול עיניי,

דמותך מול פניי חולפת.

                                                    3.4.06