בתום הזוגיות
הלא תרנין עגתי לבבך?
דיבוביי במאום לא יואילו?
כי אביט נוכחה בלכתך-
עור נחש מעלייך לא ישילו?
צאי הבית ובל תברכי!
טלי את שאבתה נפשך,
העבדות שהייתה שכרי-
תיהפך לשעבוד עבורך!
ניחוחה של הפדות בפריחותיי,
בנועם אותי עוטפת:
כאשר כזוחל, על גחון מול עיניי,
דמותך מול פניי חולפת.
3.4.06
תגובות