[ליצירה]
או שאני מטורף או שאיני מבין שירה!
בכתיבה שלך נשמעת פנייה אל בחורה, אשר כה שנואה עלייך שכל מילה נוספת תהיה מיותרת.
אין זה שיר מלבלב אלה שנאה תהומית חזקה
הפורצת החוצה.
שאלתי: הזה המקום וכי אין אפשרות אחרת?
סליחה על שנפלתי פנימה!
מה שלא יהיה, תודה:
חיים
[ליצירה]
אין כמילים פשוטות היוצאות מלבך
והכתובים בידך!
כה נוגיע ויפה מרגש עד להדהים,
בשעת הקריאה קשה להפנים.
זה עולה לגרון מסתובב כסביבון,
אתה רץ למקלחת,
שוטף פניך עם סבון.
תודה על תגובה וזו התשובה:
שלך:
חיים
[ליצירה]
הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום.
באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה
מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים
והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה
נשאר חוצץ!
נכון זה בהומור וקצת אפור,
אך היכן הדור של אז אל מול השחור?
אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר,
וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר
נבין בעצמנו.
אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר
המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות
את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר.
אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי
בעצמי.
אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך.
וכנראה גם את שירך!
ז'אן דארק שלנו!!!
תודה בכל לבי:
חיים נוי
תגובות