מכתב לרווקה הזמנית

"לכל סיר יש מכסה"

"לכל סיר יש מִכְסֶה" -  

כך אמרו החכמים.

ודבריהם, על פניו, לכאורה - 

לא בדיוק מתאימים...

 

למציאות שבה בעולם

יש לא מעט סירים

שמשחיתים את זמנם

בחיפושים עקרים,

שמכירים בלי סוף - 

מִכְסִים ועוד מִכְסִים

וזה לא ממש הולך,

למרות שהם באמת מנסים!

 

אז אולי כל הקטע

של הסיר והמִכְסֶה

הוא אמירה ריקה, אגדה,

או שמא סיפור-מעשה?

ובין שִׁבְרֵי המשפט

חסר האחריות והלא-מוּכח

עומדים סירים רבים,

במבט עצוב ומפוכח...

 

ייתכן. אבל לפני שאתם

סותמים את הגולל

ו"מברכים" את יוצר-המשפט

בעתיד מקוּלל

תרשו לי לצאת מביצת

המרירות והאכזבה

ועם ניצוץ של אמונה - 

להניף את התקווה!

 

אם נפגשת בעבר,

עם מִכְסֶה צעיר

והתברר לך שהוא כבר כיסה - 

את רוב הסירים בעיר

אל תתני לו לכסות אותך,

הפני ראשך לצד

עם מִכְסִים כאלה בשטח - 

עדיף להישאר לבד...

 

ואם פגשת בפאב מִכְסֶה,

מעוצב ומבריק כולו

והתברר לך שהוא אוהב,

רק מִכְסִים מהמין שלו...

תתחילי לשאול את עצמך - 

שאלות מהצד השני

כמו מה בכלל יש לך לחפש בפאב,

עם מִכְסֶה כל כך חיצוני...

 

תמיד, כשלפנייך מִכְסֶה - 

גם אם הוא מפואר ומעטיר

שווה לבדוק אם יש לו

משהו שהוא חייב להסתיר...

תמימות היא דבר טהור,

תמימות היא דבר נפלא

אבל זו לא מילה נרדפת - 

ל"טיפשות כל-כך גדולה"...

 

וגם אם הוא לא נשוי ל"סיר לחץ",

וגם אם הוא רווק ולבד

אַל תתכסי בּוֹ לרגע,

אפילו לא ללילה אחד...

וּודאי אִם הוא מקפיד בבית,

את הסיר שלו לְכסוֹת

מה לךְ להיתקע לו באמצע,

ואת קסמייך עליו לנסות...

 

וסתם כזה שתדעי,

שמתכסיסים מומלץ להיפטר

מתי תנסי בלי פטנטים,

לזרום את עצמך -  לא יותר...

 

תפסיקי לחפש אגדות,

ואת המִכְסֶה האחד, המושלם

נקודות חלודה זה בסדר,

זה מראה שהוא מהחיים, כמו כולם...

אַת נשמעת לי נורא בלחץ,

וכל פגישת היכרות נחמדה

הופכת ל"משימת חיפוש",

ונראית כ"מעמסת עבודה"...

 

כי אם המְרִירוּת כבר חדרה בך,

והחיים סגריריים ושחורים

אז פספסת את עצמך בדרך,

אַת זקוקה לכיוון תמרורים...

אַל תהיי חמוצה ונוקשה,

אֶת אלה תיקחי כאויבים

רכּוּת ותקווה, אהבה ושמחה - 

אמצי כנאמנייך הטובים.

 

שאי עינייך קדימה,

מלאי ריאותייך אוויר

הם לא צריכים להרגיש,

שאַת במצב עדין ושביר...

כי הסוד הגדול הוא בעצם,

שהכֹּל מתחיל מִבִּפְנִים

ומִכְסֶה רציני מחפש בך,

תבשילים עם טעמים ותכנים...

 

רק שמחת חיים מתפרצת,

ועין טובת חיוכים

יהפכו אותך לקורנת,

ולמגנט שאליו נמשכים...

כי מִכְסִים רציניים מסתובבים פה,

בודקים ופונים כה וכה

לא את הסיר מחפשים הם,

אלא את מה שיש בתוכו...

 

ודבר אחרון שחסר לי,

דבר אחרון, ברשותך

האם באמת אַת חושבת,

שה' בעצם נגדך?!

האם אַת מסוגלת לבכות,

לא רק בגלל מצבך

אלא למרר ממש בבכי - 

מתוך מעמקי תפילתך...

 

הכל בידי שמים,

ומה' לא ייפלא דבר

ובכל זאת תפילה היא מפתח,

ליצירת מִפְנֶה-מעבר

דברי אל ה' כאל איש,

כאל מִכְסֶה שצריך לכסות

למלא חיסרון שקיים בך,

שיאמר לך מה לעשות...

 

ובעזרת השם עוד תיראי,

נחמה מתוקה וגדולה

כשהמִכְסֶה שלך יגיע - 

ויביא בכנפיו גאולה...

אז יבוא המִכְסֶה אל הסיר,

ויחדיו יתחברו הם לִכְלִי

לא עוד "מִכְסֶה" תקראי לו,

כי אם "בעלי... בעלי..."