מתהום הפעורה בתוך נשמתי

בכיתי לך.

משם-

דליתי צליל

   . שלא מוכר לי

 

שיהא לך-

הצליל וכל תויו עמו

שאהיה לך-

אני ומנגינת חיי.

 

אלי-

בין האור שלך

לניצוץ שלי

תהום עמוקה וכואבת

ויש בה רפיון

ופרחיה-עצלות

ושורש כולם גאווה אחת.

הלב כוסף לאור

ושב ונופל

לתהום

עמוקה.

 

ומשם באתי אני.