מיהי היד הזרה
האוחזת במאכלת
מונפת אל על
לחתוך בעפר החי?
מי זו הרגל
שבפסיעה גסה אחת
רומסת בניין דמעות חי
שנבנה
דמעה אחר דמעה
באלפיים שנות כיסופים?
מיהו העלה הנידף הזה
שיהיה כציץ נובל
כי כבר נותק מעץ החיים.
הוא יחלוף עוד רגע קט
עם כל עלי השלכת.
נאוה ..
-
אוהבת את האמנות על סוגיה (כשהיא על גבול הטוב), ושונאת ציניות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוו'צ' קצת דוקר לי פה. אני לא מבינה למה אתם כל כך משחיזים סכינים נגד התורה ותלמידי החכמים.. כשנכנסים פנימה באמת אין טעם מתוק מזה ואין עולם אמיתי מזה.. וזה גם לא בשמים. אני מבינה שהדרך הפרטית זועקת לביטוי, אבל היא קומה נוספת. יש קומת יהודי שהיא עמוקה אישית וגם כללית יחד. ולא, אף אחד לא עשה לי שטיפת מח.פשוט נפתחתי וניסיתי ללמוד להיפגש בלי מחיצות של חוץ. תודה על התגובות!!בכל זאת, עדיף קוצים מאדישות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד כשמעל האדמה הכל מהומה, צריך את הנפש הרגישה לחוש בזרם החיים המסתורי שבאמת באמת זורם.. תודה!עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מכוון? הסידור הגרפי לא ממש מכוון. הוא פשוט יצא ככה... זו האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] . המחאה היא כנגד אותן מילים שמנסות למלא ביופיין ארמון שאין בו ממש, ארמון ריק. במקום להביע את המיית הרחוב המלא חיים. ומי שמבין, מבין. [ליצירה]
- [ליצירה] סחרחורת זה כתוב כל-כך יפה. אף פעם לא הרגשתי איך צורת הכתיבה משפיעה כל-כך על התחושה כמו שהרגשתי עכשיו. מקסים......... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב מאוד יפה ומצמרר, אבל נראה לי שיש בך יותר יראת עונש מיראת רוממות?! לא כדאי לך להמשיך עם המבט הזה, זה ממש מייסר.... זה נכון שאומרים שביו"כ נחתמים והכל, אבל זה יום של סליחה, של חסד גדול שציך רק לפתוח את הלב ולרצות בו, כדי לקבל אותו. לי היום הזה היה אחרת.זה היה היום הכי טוב בשנה שלי. שנה טובה! את כותבת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוקי לגמרי!! חייכת אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי זה מקסים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מלטף ונוגע כשרוצים לתאר תחושת אינסוף בדיו שהוא סוף, יוצא הדבר העדין הזה. יד אמן [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתענגת כל פעם מחדש... אתה משכיל למצוא את הלבוש הנכון, היפה והמדויק ביותר לאורות מופשטים. [ליצירה]
תגובות