בלי כוונה, חשפתי בפנַיִיך חלק ממני. התחלתי בעליצות, הציפוי שלי -שגם הוא אני-, מסתיר היטב את הפְּנים הרגיש, המבעבע.. ופתאום-- נסחפתי, נשטפתי, משהו נקלף בי-- ונתז-רסס, מתוך הים שהוא אני, נגע בךְ קלות, הרטיט בךְ משהו.. ונעצתְּ בי עיניים גדולות כאלה שקבלו ממני יותר ממה שהתכוונתי לתת, ומיד- התקפלתי, נסגרתי, התכנסתי אל תוכי, והייתי שוב- ההיא שאת אוהבת.   הערה קטנה: במקום המילה "ההיא" בשורה האחרונה הופיע השם שלי, אבל העדפתי לשנות...