זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב
בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה.
תגובות