שיר לזבוב

רבות מן השירה
הם מותרות של עשירים
שזמן פנוי על ידיהם
מחשב ואמצעים
לכתוב את החיים
בתוואי האגו המטופח
מוגן בנדבכים
של ההורים והמורים
חוגים וצו הפופוליזם.

כך יכתבו על רגעים
של האוגר [הנברני]
בקרוסל האנכי
בתוך כלובו
ירוץ על נתיב חייו
נפרש קדימה לפניו
[לדעתו]
כהליכון בחדר כושר,
שורף קלוריות ושומן
של אוכל יוקרתי
ופעם בשנה יטוס
להתרענן
לטעום מהות
של טְרֶק אחר
במסלולי ההימלאיה,
פֶּרוּ, נפאל, בומביי,
אל שדות פרחי העוני,
במצלמה הדיגיטלית
שריד ייקח משם על שבב
ולא יגרע
ישוב יכתוב גם שיר
בעיתונות
מוסף על פעימות לבו
שהתעצמו לנוכח הדלות
ועל החיידקים במים
החברים שם יִטְפְּחוּ
לו על גבו, יעודדו.