גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
הסבר קצר לתמונה:
לראשונה בחיי הזמינו אותי לבוא לראות את השוק ודי הזדעזתי (כן גם אני צמחוני-מודה) אז במקום לברוח כמו טיל החלטתי לתת את הפן האחר, התמונה אגב צולמה לא בערב יוה"כ אלא כמה ימים קודם (כשלא היה בלאגן)
חג סוכות שמח לכולם!
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
תמונה חביבה,
א. גם כאן וגם ב"יונתי תמתי" התמונה ממורכזת מידי לטעמי מה שהופך אותה לתמונה שגרתית שרואים בכל מקום- תנסה לצלם את אותה התמונה אבל שהתוכי יהיה בשליש הכי ימני.
ב. השיער שמאחורי העיין קצת שרוף.
מה שכן- המשך יפה לסדרת הציפורים (ש"קצת אחרת" גם כן נתנה משלה לנושא...)
חנוכה שמח!
[ליצירה]
עומק שדה....
רפי לטעמי אם משהו לא הולך לך בצילום הפיתרון הוא בחיים לא פוטושופ....
קצת לגבי עומק שדה: ככל שאתה עומד רחוק יותר המעצם המצולם אז הפונקציה של צמצם פתוח או סגור פחות משפיעה יכול להיות שבגלל זה לא הגעת לתוצאה הרצוייה
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
תגובות