גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
גם אני בין המחמיאים..
פעם ראשונה שתמונה "כתומה" גורמת לי שמחה ותקווה ולא דמעות בעיניים..
הייתי משנה את הכותרת למי העז להלחם במלך..
בכל מקרה -ישר לאהודות!
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
לשאלתכם...
א. התמונה צולמה בחוף פלמחים- חוף מהמם>!!!
ב. קצת בתחום המקצועי- התמונה כמובן צולמה בצמצם סגור לגמרי, (הטישטוש של הצדפים הקרובים הוא בגלל השם מאד קרובים..) בעז"ה אני יעלה לאתר תמונה דומה עם צמצם פתוח ותראו את ההבדל....
[ליצירה]
ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת)
-תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה!
יישר-כח
[ליצירה]
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
הסבר קצר לתמונה:
לראשונה בחיי הזמינו אותי לבוא לראות את השוק ודי הזדעזתי (כן גם אני צמחוני-מודה) אז במקום לברוח כמו טיל החלטתי לתת את הפן האחר, התמונה אגב צולמה לא בערב יוה"כ אלא כמה ימים קודם (כשלא היה בלאגן)
חג סוכות שמח לכולם!
תגובות