ביום של ראות טובה

רואים מכאן

אפילו את הים של עזה

שפעם היה האופק

ואז נקרע

כמו בגדו של אבל

שרק הוא לבדו

שומע את שוועת הבד הנקרע

ושם

מעבר לגדר ולמצבות

שמה זעקת הבד אינה מגעת

והרחוב צוהל

הרחוב חי

ומתחת לגלד הדק

מסתתרים החולות

לחים מדם ניגר

ומלוחים מזיעת חינם

ונאספים אל הים הגדול

כמו חלומות שכוחים

כמו שדה נשרף

שזהר באשו ועכשיו הוא רמץ

ורק האיכר זוכר

וכשיבכה הגשם הראשון

יזרע את זרעי

עלבונו

באדמה אחרת

אמרו לי

היש חוט חזק דיו

לאחות בנקבי אהבה

לב קרוע?