מאת עינת טמסות

מתוך התצלומים

עולים ושבים

הזיכרונות והכיסופים.

לעולם הנטול דאגה

לישיבה הפשוטה

תחת עץ החרוב והצפצפה.

לנסיעה הראשונה

בשפת המדרכה

באופנים הסגולות,

כלוליינית קרקס בסמטאות.

כל דף מספר

על נתיב אחר

והמצלמה מצלמת ,

בכדי שאזכר.

באנשים במקומות

כי עיירות מתפתחות

אנשים עוזבים לארצות זרות.

אך גם מילים הם תמונות

המתעדות בספרי הזיכרונות

ומקפאים בתוכם עד עולם,

את סודות האדם.

 

ינואר 1993