מאת עינת טמסות

באור ראשון של בוקר,

אוהבת אָנׂכִי.

להסיט וילון בגוון כחול

להתבונן ברחוב הישן.

לגמוע בעיני את יופיו

איך למרות התיישנותו,

עודו צעיר ורענן .

מאבניו נשמעת כבר הליכת אדם

בחנויותיו,

נמכרים ככרות הלחם,

העיתון , והחלב .

בגינותיו היפים משחקים הילדים

במשחקי הדמיון,

במגלשות, בבות ,

ובקוביות .

אל בית ספריו בתלבושת אחידה

יושבים בספסלי העץ,

התלמידים.

לומדים מספר על החיים

באור ראשון של בוקר,

לפני יציאה ליום עמל.

התבוננתי ברחוב הישן

והרהרתי לעצמי,

באיזו רינה מקבל הוא את האור,

לאחר שדעכה סערת החשכה.

 

‏19/06/2005