עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
תגובות
אהבתי את המשחק של המילים אפשר לשמוע את הצלילים... יפה
פרח בר.
[ליצירה]
יפה , זה מצחיק שלפני רגע שלחתי דעה "במשפט אחד " על הנושא.
כיוון שאני רואה שהעלית אותו, אעדיף לדון עליו בעקבותיך...
כתבתי כך: יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד, משביתה את כוחות היצירה שלו.
הצגת התלבטות פוסטמודרנית קלסית
אך השאלה הגדולה היא: האם אדם יכול לוותר על החשיבה מהרגע שניתנה לו?
או, משאכל מעץ הדעת אינו יכול להסיר קללה זו מעליו?
אולי כל התעלמות מפונקציית החשיבה הינה צביעות שהרי אין אדם יכול באמת לחיות חיים אינסטינקטיביים
ובכל מעשה שלו יהיה תמיד מעורב שמץ שהוא תוצאה מחשיבה (בלתי מושלמת מכיוון שמתעלמת מעצמה)
מאידך, בכול חשיבה מעורב שמץ (גם הוא בלתי מושלם מאותה סבה) של אינסטינקט ("פניה" )
ואולי...............
בכול אופן, אני אשמח שיגיבו עוד
[ליצירה]
למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי...
כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות)
תגובות