.jpg)
זיקוקים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. ולשאלתך אני מצרפת קישור [ליצירה]
- [ליצירה] וכן, שניהם שלי. והם אפילו היו באיכות מעולה לפני שהקטנתי אותם לצורך העליה לרשת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד (: תאיר - אבל זה כל הקטע, ההשוואה.. זה ממש מקסים!!! וכמובן באיכות טובה יותר זה היה יותר יפה אבל זו לא אשמתך... P: אה ועוד דבר אחרון - צריך להרוות את הצבעים בדחיפות.. תיקון קטנטן בפוטושופ וזה מסודר... אם תסכימי... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מעולה. זה ממש מזכיר אחד ת'שני, שניהם שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! הי, קפץ לי באמצע.. יש יותר הפתעה בלי לראות את הגזע ולטעמי מיותר להכניס זיקוקים ממש, כי העץ עומד בפני עצמו. מאד מאד אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] איה - לא. הוא עושה את זה כבר מלפני הרבה זמן. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. העיבוד דורש שיפור לענ"ד. קצת פחות להגיש על כפית. [ליצירה]
- [ליצירה] נותרתי ללא מילים. מדהים ועצוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעזה להיות חצופה ולהציע: ותר על החרוזים. הם סתם מאלצים אותך למילים מיותרות. נסה למצוא את הגרעין של השיר הזה, מה ש*באמת* רצית לומר, ולעשות את השיר רק ממנו. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לציורים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. משחקי המילים מצויינים, אולי אפילו יותר מדי. (אני חוששת שהם תופסים מקום רב יותר מאשר התוכן.) בכל מקרה - אתה מוכשר, רשמתי לעצמי לעקוב אחריך,:-) [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא? רק לקומוניזם אווילי אפשר לנסות למצוא צידוקים? [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
תגובות