ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון. הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן. הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות) "רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות. הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק! מי שבחר בשרון צריך להתבייש, שהוא, במקום לזקוף את גב האומה ולהלחם נגד השחיתות והשנאה (של הפלשתינים נגדנו..) מותר על חלדים מהארץ ואין לו שום קו אדום. אבל כמובן, אנחונו נקום ונדרש את המגיע לנו(לחם חוקנו) - את ארצנו! חוצמזה - אויביך לא מחכים שתאחל להם חיים כאלו. הם מתאבדים - ואם לא שמת לב - הם עושים את זה במטרה להרוג אותך יחד איתם. ובטח אין אויר לנשימה, לפני כמה חודשים עוד היה עלינו איום של טילי גז... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לקרוא את הפרשנות שלך, כי לכל אורך הקריאה היתה לי הרגשה שזה סיפור פוסטמודרני שצוחק על כולנו, הבורגניים והמערביים שמתרגשים נורא מהקסם והאקזוטיקה של המדבר, רק בגלל שאנחנו לא באמת חיים אותו. אם היינו חיים אותו בפשטות עם הגבינה והפאטמות כמו הבדואי - אולי לא היינו מתלהבים מכל נסיך קטן שצונח פתאום, אבל הקשר למדבר היה הרבה יותר אמיתי. מעניין שאת חשבת בדיוק ההפך. איך שלא יהיה, זה אחד הסיפורים החביבים שיצא לי לקרוא כאן. אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת. הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר. אבל אתה טוב, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי כובש של תוכן משולב בכתיבה מקסימה, היו הגורמים ללחיצה הגורלית שהוסיפה יצירה זו אל רשימת האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצ"ב קישור [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הטון החדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
תגובות