ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים. הסוף מצוין. ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.) ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא באמת הבנתי, אבל זה מתנגן ויפה. (תוהה: האם יש קשר לישמעאל?) [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, את. כמה שהתגעגעתי אלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת. מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות.. זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך. וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלא השקעתי מספיק בקריאה הראשונה.. חזרתי, ואהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... באמת? משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו.. (ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מעולה. הייתי מצמצמת את השימוש בסימני שאלה - אבל זה עדיין שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
תגובות