תמונה מקצועית על גבול הסתמית.
כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה.
בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה).
תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר.
הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט.
(בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.)
זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום.
מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3"..
את יוצרת עניין,ללא ספק.
[ליצירה]
תמונה מקצועית על גבול הסתמית.
כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה.
בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה).
[ליצירה]
תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר.
הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט.
(בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.)
[ליצירה]
זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום.
מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3"..
את יוצרת עניין,ללא ספק.
[ליצירה]
ברור!! אוף, נמאס לי כבר מהאלה. כל פעם שאחד חוטף נכנס אחד אחר, והם מציפים את האתר בהמוניהם. מה הקטעים שלהם להיטפל לאתר הקטן החמוד והמסכן הזה.
מסיונרים - נמאסתם!!
[ליצירה]
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
[ליצירה]
יופי.
את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת.
מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות..
זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך.
וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה.
בהצלחה!
[ליצירה]
חזרתי.
השיר הזה כתוב היטב.
"החיטה צומחת שוב" - זו דוגמה לשימוש ראוי בארמז. כאן מתווספת למשמעות הפשוטה המשמעות שניתנה לשורה הזו במקור, ויש בכך רק יופי.
המשך כך, בשירים שמחים יותר...
ישועות ונחמות
ניצן.
[ליצירה]
שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו?
כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל...
[ליצירה]
או.קי. בסדר. את זה כבר הבנו. אולי כדאי שלפני שאתה כותב שיר תבדוק עם עצמך האם יש בו משהו מיוחד שבגללו הוא ראוי להיכתב על אף 30 אחרים שכתבת באותו נושא? מה יש בשיר הזה שמחדש על השיר "בכלאך", למשל?
[ליצירה]
הגזמת. אהרון? "איש העושה אלוקים"?!!!
כן, אני יודעת שזה מה שכתוב בפשט. אבל ב"ה אנחנו חכמים יותר מכדי להעמיד את אהרון במעמד של עובד ע"ז. בטח יותר מאשר להציב אותו כניגוד של משה, כזה ש"בגללו" נעשה העגל!!!
תגובות