חסד נעורייך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי.. ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה. זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהיה אפשר להוציא יותר מהמראה המדהים (למרות שגם לסורק יש חלק בטשטוש, מן הסתם). פוקוס די סתמי. זום מעט רחוק מידי. בכל מקרה, תמונה נחמדה והכותרת מוסיפה המון. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אני שונאת להגיב על קטעים שבאים מכאב ולכתוב שהם "יפים" או "מקסימים" - אבל בכל זאת, זה גם כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לו רק יכולתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם החוקים נוקשים, וזהו האתגר: להצליח להכניס את התוכן הרצוי בתוך המגבלות. הייקו הוא הצד הקיצוני בעניין, אך באופן כללי אני מאמינה בגבולות ביצירה. הרבה פעמים, כשאני מתלבטת בכתיבת שיר, אני מחליטה לא לזרום עם המילים אלא להכריח את עצמי לחריזה, למשל. ודווקא אז,בגלל שאני נאלצת לחשוב יותר, אני מצליחה למצוא את המילים הנכונות יותר עבור השיר. ומעניין שההייקו צמח בתרבות היפנית האמונה על סדר ומשמעת, ואילו הישראלים, ברובם, מעדיפים שירה נטולת כללים ומסגרת. (מוסיפה קישור לתרגיל מעניין) [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, זה גדול, וחמוד. אני ממש מסכימה. לפני שנכנסתי לאתר הייתי כותבת באמת כמו שאני מרגישה, ואחר כך פתאום תפסתי את עצמי חושבת תוך כדי כתיבה על "מה תהיינה התגובות", ומוסיפה כל מיני דברים שלא באמת היו "אני" ומורידה דברים שהיו חשובים לי כי הם יקלקלו את ערכו ה"ספרותי" של השיר, וזה עצבן אותי נורא. אני משתדלת לא לעשות את זה, אבל ברור לי שאני לא היחידה שזה קשה לה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת!!! רק שאם לא הייתי יודעת שעיבוד מחשב ואת לא הולכים ביחד, הייתי באמת עלולה להגיע למין הרהור משונה ובלתי מציאותי ש.. סליחה, סליחה, לא התכוונתי. ניצן בדמעות חרטה. נ.ב. אפשר לנסות לצלם יותר ממרחק אבל לשמור על הזוית, לא? יש מצב שתצליחי. יש גם אפשרות שלא, אבל שווה לבדוק. [ליצירה]
- [ליצירה] בשום פנים ואופן לא התכוונתי שתחזור למגירה! אם אני נותנת ביקורת, זה רק מפני שאני מאמינה ביכולת שלך לשפר ולהשתפר. (דברים שאני לא אוהבת בכלל - אני גם לא מגיבה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה לראות שיר כזה אצלך. אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות. (וכן, גם הזדהיתי..) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. "חשופה והכי מוגנת" - כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהיתי. לרגעים עם השוקולד המריר ולרגעים עם הלבן. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
תגובות