חסד נעורייך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי.. ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה. זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהיה אפשר להוציא יותר מהמראה המדהים (למרות שגם לסורק יש חלק בטשטוש, מן הסתם). פוקוס די סתמי. זום מעט רחוק מידי. בכל מקרה, תמונה נחמדה והכותרת מוסיפה המון. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה נהדרת. המון הבעה. זה גרם לי להסתקרן על מה הוא מסתכל. [מישהו פה הזכיר בזמן האחרון "תמונה של חייל"?... (ע"ע הרמוניה..)] איזה מין פילם זה? (כל התמונה נראית על הסקאלה של ירוק-לבן אבל לא ידוע לי שיש כזה דבר..) [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאני אחזור לפה בקרוב לקרוא ולהגיב ברצינות, כי כרגע אני עייפה ולא מצליחה להתרכז, אבל למרות זאת הצלחתי בקלות להבחין שזה שווה קריאה מעמיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים. סיפור חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון. הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן. הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות) "רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות. הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי שזה הסתדר לך בשיר, ואני מסכיה איתך ש"עין שמים אודמת" זה ביטוי נהדר ועמוס דימויים. אבל אם אתה לוקח שורה משיר של מיהו אחר זה נותן לי, כקוראת, שתי אופציות: 1. שאתה מתכתב עם השיר המקורי, מה שלא קורה בשיר שלך. 2. שאתה חוטא בגניבה ספרותית... בעיני לא ראוי (מבחיה ספרותית, כמובן)להשתמש בשורה של מישהו אחר אלא אם כן זה בא כהתייחסות אליו. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב. דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים. (פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה. שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות