חסד נעורייך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי.. ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה. זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהיה אפשר להוציא יותר מהמראה המדהים (למרות שגם לסורק יש חלק בטשטוש, מן הסתם). פוקוס די סתמי. זום מעט רחוק מידי. בכל מקרה, תמונה נחמדה והכותרת מוסיפה המון. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו תמונה של חברים ביחד. אני מתקשה למצוא כאן פן אמנותי. ואם יש כזה - מן הראוי לתת כותרת שתסביר אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אופטימיות?? אני דווקא חשבתי שזה פסימי. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] זה - זה חזק. אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] כשכתבתי התכוונתי לאלו מהסביבה. אבל הם קיימים גם בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה - א. תודה רבה! ב. השיר הוא רשמים שלי משנת השרות הלאומי - אני עובדת עם ילדים אוטיסטים. ש. היא ילדה בת שנתיים וחצי, שסובלת מהתפרצויות. השיר הזה מדבר על הנסיונות שלי להגיע אליה ולגלות מה מסתתר בתוכה מעבר למחסום שלה מהעולם. ושוב תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני נהניתי מהאפקט של המים העקומים גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] היא נראית לי צעירה מדי בשביל להיות "אמא טבע", לא? היא נראית יותר כמו שחקנית טלנובלה מאשר כמו דמות אימהית. [ליצירה]
תגובות