התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי..
[ליצירה]
אני לא מהגוש, ואפילו לא הייתי בו בזמן הגירוש.
אבל גם למי שלא היה כואב.
ואולי דווקא בגלל זה. (אני חושבת שאם הייתי שם המשבר שעברתי היה עשוי להיות פחות קשה.)
[ליצירה]
גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה.
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
אנסה להסביר.
אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין.
מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק.
ועדיין, אני מתנגדת לעסקה.
תגובות