נשארה בתחנה
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חביב, אע"פ שאכות התמונה לא מדהימה, עצם המחשבה לצלם את זה שווה ח"ח =) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת. אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם.. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד..!! (בעיקר הקירח בצד..סתם),תמיד חשבתי לעצמי שהבן נראה בן 12 בערך.. חבל שלא נתת עוד שוליים , הייתי מצליחה לראות איפה זה... [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו זה מצוין! אלכס ליבק, מאחורייך! חולה על הסוג הזה של התמונות... [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שבועיים לפני הגירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב. ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר.. תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את זה מזמן. ממש ממש מזמן. אחרת, אין לי הסבר למה הבנתי את הסיפור הזה במלוא עוצמתו רק עכשיו. את מדהימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. לדעתי היה כדאי לשבור קצת יותר את הכללים. לתת לשיר הזה עוד מנה קטנה של טירוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן. גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] א. למה אתה מגיב לעצמך? ב. מה פשר ה@ שנמצא שם באמצע? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות. את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.) שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום. בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
תגובות