[ליצירה]
ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב.
ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם.
(הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..)
כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה.
אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..)
[ליצירה]
ממש לא כך היה...
האמת, הראתי את השיר לחברה והיא שאלה אותי אם זה אמור להיות בסגנון שיר השירים... אז זהו, שממש לא. בדיוני לחלוטין ולא מבוסס לא על עצמי ולא על שלמה המלך...
[ליצירה]
בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים.
האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה..
המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד!
כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת.
(אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..)
[ליצירה]
אני בדרך כלל לא מגיבה, אבל כשקראתי את השיר ממש נהנתי. באמת, מהפשטות, מהעדינות.
יופי מרגש.
לדעתי לא צריכות להיות מחוייבויות לשום משקל וחרוזים.
בבקשה ממך, אל תתיחסי לתגובות!!!!
זה באמת לא מגיע לך.
את נהדרת.
תגובות