[ליצירה]
טל, לא התכוונתי לזעזע עד כדי כך..
פשוט ישבתי מול המאוורר ובהיתי בו, והרגשתי שאם אני לא עושה עם עצמי משהו מועיל אני פשוט נכנסת לתוכו בכח...
לא שהשיר הזה זה משהו יותר מועיל, אבל לפחות עוד יש אצבעות...
[ליצירה]
אני מסכימה עם האמירה שבשיר.
א ב ל -
תפסיקו לחשוב שזה נעשה בחריקת שן ובאיפוק, כי זה לא.
הייתי שם עד הרגע האחרון. סבלתי הכל. אל תשתפו לכם את הראש. (בעיקר לתגובתו של אביב וסתיו..)
[ליצירה]
קצת. התרגשתי מאוד.
התמונה היפהפייה הזאת נתנה לי אמנם תחושה של גוש, במיוחד תחת הסיווג "הספד", אבל אין ספק שזה מרגש לראות את החממות עומדות מחדש על תילן.
אתמול הייתי בסיטואציה ההפוכה, והכאב - בל יתואר. לעקור חממות ממקומן, ולראות בכאבו של בעל החממות, זה על הפנים..
[ליצירה]
מסר, אהבתי ממש.
מבינה כ"כ על מה אתה מדבר.
דוקא אהבתי את הכתיבה ובניגוד לשי נראה לי שאין כלל חזרה מיותרת. (שי, לא התכוונתי לחלוק עליך בכוונה.. :))
בכל מקרה זה שיר טוב לדעתי. הרעיון קצת מעצבן... באסה לפנטז ולהתפכח בסוף..
תגובות