אחרי שהתפרקתי
הייתי צריכה
לאסוף את עצמי
מהריצפה.
חתיכות חתיכות
גדולות וקטנות.
פאזל שלם,
אני.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] *** [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי. אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים. צופיה - אז מה אם את עורכת??? אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו. חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה. מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר. וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור.. [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בכלל טוב לי לקרוא את יצירותיך, אפילו שאני לא נוהגת להגיב. הן כתובות בטוב טעם. תודה שאתה משתף. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וקולע. טוב לדעת שהיא נמצאת איפה שהוא בסוף הדרך. (ביקורת קלה, לא אהבתי שכל כמה שורות היו שלוש נק' ואז: אלייך, בשבילך, וכו'. כדאי לחשוב על דרך שונה להוסיף את זה, כי בצורה הקיימת זה קצת קוטע את המונולוג. זו דעתי האישית ואינך חיב לקבלה!) [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא". אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה... הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך. כדאי לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מרגש עד כדי דמעות. בעצם, במצבי זה לא חכמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. השורות הקצרות הופכות את השיר לעדין. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר הציני... שיר טוב מאוד. השורות הקצרות מביעות יותר. [ליצירה]
תגובות