[ליצירה]
בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים.
האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה..
המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד!
כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת.
(אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..)
[ליצירה]
אביב וסתיו, אהבתי מאוד.
מתלבטת אם לומר.. אבל הפריע לי קצת שהחרוז בבית האחרון צולע.. זית - זית... זה לא מספיק מעולה..
לעומת כל השיר שהחריזה נשמרת בו מאוד מאוד יפה.
תגובות