אחרי שהתפרקתי
הייתי צריכה
לאסוף את עצמי
מהריצפה.
חתיכות חתיכות
גדולות וקטנות.
פאזל שלם,
אני.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רון, הדבר שאהבתי בשיר הוא הרצון לשורשים. תודה על הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] בכיף. פתאום קראתי - והופתעתי... (בהמשך לקטע שאין לו שם?) [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר מאיר. מה אומר ומה אספר.??? מזל שאתה אוהב דוסים! אהבתי מאוד. עם כל הכבוד לכבוד החכמים, "חכמים - הזהרו בדבריכם, במעשיכם, במשפחתכם!!!" [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. איתך בכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב. נראה לי שהפעם הבנתי בצורה קצת שונה... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. באמת כואב הלב לקרוא את זה. כמה שזה אמיתי. כמה שהוא יותר קיים מאיתנו. לפעמים זה מפחיד לחשוב על זה, אבל זו האמת. הם לנצח, אנחנו כאן עוד זמניים. בשורות טובות. (הכתיבה - מיוחדת. חזקה. עושה את זה.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. לא ממש אוהבת בדיוני, אבל הכתיבה שלך מעניינת, אז היא פשוט מאלצת לקרוא עד הסוף... שווה שקיבלת החזרים.. [ליצירה]
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם האמירה שבשיר. א ב ל - תפסיקו לחשוב שזה נעשה בחריקת שן ובאיפוק, כי זה לא. הייתי שם עד הרגע האחרון. סבלתי הכל. אל תשתפו לכם את הראש. (בעיקר לתגובתו של אביב וסתיו..) [ליצירה]
תגובות