אחרי שהתפרקתי
הייתי צריכה
לאסוף את עצמי
מהריצפה.
חתיכות חתיכות
גדולות וקטנות.
פאזל שלם,
אני.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב. ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם. (הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..) כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה. אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..) [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. חזק מאוד! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה יותר? קנאה או רחמים? [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את כל התגובות. לא חושבת שהן בכלל שייכות לכאן. השיר הזה הוא פשוט. יפה. נוגע. כואב. כתוב טוב מאוד, ומעביר את הרגש אל כולם. בשורות טובות! [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, כשאני מוספיה את המרכאות ברור לכולם מי הוא זה ואיזה הוא. וזאת הכוונה.. תודה בכולופן... רינט - איזה כיף שזה מה שאת חושבת. תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת יחד את איתך. היטבת לתאר את ההרגשה. כל מילה במקום. (**קבל עידוד**) [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי. אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים. צופיה - אז מה אם את עורכת??? אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו. חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה. מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר. וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור.. [ליצירה]
- [ליצירה] אז איך לכתוב??? אך הגוש--- יש גוש ענק מונח לי על ליבי זה לא ממש נשמע טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה הורג אותי! שזה יהיה על מצפונך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. קראתי. ושוב קראתי. ועצמתי עיניים. וחשבתי. התחברתי. רציתי לפרוץ בבכי. אך נחסמתי. תודה!!! [ליצירה]
תגובות