אפיק נחלי זורם בשלווה לרגלי ההר. אפיק נחלי הוא שקט וענוג מעולם לא היה נהר. אפיק נחלי משתפל במורד בדרכו אל הים. והוא טווה בדמיונו את החול ואת הקצף וחיבוק הגלים. והאדם. אפיק נחלי קורץ לבבואת הירח המשתקפת במים. והוא רואה אותו מתעגל ומתמלא והוא עורג לשמיים. אפיק נחלי זורם בשלווה לרגלי ההר. אפיק נחלי בוכה את שאון הים כי על החוף עוד גל נשבר.