ההתכנסות הפנימית חיברה בין ערוצי

הזיכרון הבלתי נשכח.

חיבוק. חיבקתי את עצמי. אולי

גם הצטרפה לְטִיפָה, מישוש לא מוגדר

ואנחה.

"צמיחה מתוך התכנסות", לחשתי, "תפרֶה את

זרעי האתמול".

זוהי תחילתה של ידידות מופלאה.