המשותף לתרבויות ישראל וערב, נוצק עוד בתקופתם של הכנענים מאת: שמואל ירושלמי – משורר ואיש – ציבור. באר - שבע בעיונינו בספרי התנ"כ וספרות ההיסטורית הענפה ביותר, שעוסקת באותה תקופה, לא קשה להבין, שרוב המנהגים, הן של המוסלמים והן, של בני – ישראל – מקורם בתקופה הכנענית; בתקופה כשאך החלה להכות גליה, ההתנחלות העברית בארץ – כנען: רתֶ'נו בלשונם של המצרים הקדמונים. מחקר מדעי מדוקדק ויסודי ביותר הוכיח יותר מפעם, כי למשל, כל הטקסים בהם היה מלווה חג – הפסח בגרסתו הראשונית, כגון: זביחת כבשה, היו ידועים לכנענים, עוד בטרם רגלם של בני ישראל, דרכה על אדמתם. היום כידוע, הערבים, בעיקר בני – השבטים הבדוויים, ממשיכים לשמור על מנהג – זבח כבשה, לכבוד איזה אורח נכבד, שבא לבקרם. יש טוענים, כי במקור הטקס קויים בידי הכנענים הקדמונים, במסגרת טקסיהם הפולחניים, שעניינם העלאת קורבנות לאלים. שבועות - חג – הבכרת הביכורים, היה ידוע עוד בימי כנענים, כשמדי שנה בשנה הם ערכו חגיגות לכבוד היוולדו מחדש, של תמוז – אל הצמחייה והפוריות שלהם. כנענים קדמונים האמינו, בכך שמדי שנה בשנה, האל תמוז מת ולקראת קיץ נולד מחדש, ושביטוי ללידתו מחדש, הוא – חידוש צמיחתם ופריחתם של הצמחים. דבר נוסף, שיכול לשמש דוגמא למשותף בין עמינו, הוא: אורח – חיים נוודי שניהלו בימים שלפני כינון ממלכת ישראל, בני השבטים, הן עבריים והן ערביים עד לפני איסלאם. יש לזכור, כי רוב המנהגים, שבדויים שומרים עליהם עד עצם ימינו, או לפחות שמרום עד לפני עשרות – שנים בודדות, מקורם בחיי – הנוודות של בני – ישראל, לפני יותר מ – 3000 שנה, או ייתכן שכבר בתרבות הכנענית, שפריחתה החלה עוד מקודם. פה למשל, המקום להביא דוגמאות, של ייחוס קדושה לעצים; נחלים וברואי – טבע אחרים, שמקורם בתקופה הכנענית כשתושביה הקדמונים של הארץ, סגדו לאיזשהו מעיין; קבוצת – עצים או גיבוב – אבנים. והנה, היום אפשר לראות, איך הערבים מייחסים קדושה למקומות קבר, המצויים בטבע. כמו – כן, הם שמרו במשך דורות, על אין – ספור סיפורים ואגדות, המספרים את קדושתם של אתרי טבע שונים, ברחבי המזרח – התיכון. עדות דומה, לכך, שגם בני ישראל, בהתנחלם בארץ – כנען, אימצו להם בהשפעת האוכלוסייה המקומית, את מנהג הסגידה לאבנים; נחלים ועצים קדושים, שנקראו אז: אשֵרות וביתר – פירוט נעסוק בה במאמריי הבאים באותו נושא, נמסרת לנו על ידי ספרות תנכית. מכל הדוגמאות, שהבאתין לעיל, ניתן ללמוד כי במקור כל התרבויות הגדולות של המזרח – הקדום, כולל תרבויות ערב וישראל, ינקו מאותו מקור, שבהמשך, התפתח ממנו למעשה, אב – טיפוס של רוב ההישגים הגדולים של העולם בשטחי – התרבות השונים במאות ואלפי – שנים הבאות. כמו – כן, אפשר להבין, כי בתרבות הכנענית, נעוצים רוב יתר המנהגים שבדורות הבאים אומצו בידי בני ישראל וערב. מאמר זה, הנו אחד המבואות לסדרה היסטורית שלמה שבימים אלו, אני שוקד על כתיבתה ומרכיביה, יעסקו בהיבטים תרבותי; היסטורי ודתי, של חיי המזרח – התיכון מימי – קדם ועד ימינו אנו. בקרוב, אני מתכוון באותה סדרה, להפיק מספר מאמרים על בתים היסטוריים גם של יהודים וערבים, במקומות שונים בארץ ובארצות שכנות.