שרת לישיר על גבעה

תלולית עפר מרהיבה

בין גושדן לתל-כביר

הבטנו בשמי העיר

 

ליטפת את ראש צוארי

כי בקור כזה מקפיא

איך אפשר לעמוד בקסמיי

אפי, עיניי, לחיי

 

ונתתי. באמת שנתתי

ורציתי. כל כך רציתי

שחייך יקשרו בחיי

אך אתה, אמרת לי די.