[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
לי קצת מפריעה הגישה הנואשת הזאת בחיפוש אחר מכסים ... יש גם אנשים שאולי מעדיפים להשאר לבד... אבל השיר חמוד מאוד. (אהבתי את סוגי המיכסים השונים... ובפאב מחפשים בירה טובה כמובן!!!)
תודה
תגובות