[ליצירה]
חג שמח! התמונה מהממת! אבל נראה לי שהפלאש והזוית בה צולמה התמונה לא הכי החמיאו לה...
חוצמזה, הקומפוזיציה נפלאה - כ"כ הרבה צהוב, בקושי נכנסנו לאביב, כמה כיף לראות כבר קיץ...
מי.
[ליצירה]
לא, היא צודקת. בכלל - זו מחמאה ענקית לקבל הערות כ"כ מפורטות לשיר\יצירה. נראה לי ישי כבר עבר את השלב בו צריכים להחמיא כל הזמן כמו לילד קטן, כדי לעודד אותו להמשיך הלאה... (והלוואי עלי כושר ניתוח כזה).
חוצמיזה - עם כל זאת, שיר יפה....
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
תגובות