אני כותב על מגפיים.
ולא בגלל שחשבתי
אלא קול צחוקך המתגלגל
כשסיפרתי לך על שלוליות מרטיבות.
לפני שבת דיברנו.
סיפרתי לך איך קטפתי אגוזים מהעץ
ולרגליי מגפיים גדולים.
"ותנציח הרגע"?
אטביעו בשיר.
"ואיך תקרא לו"?
אגוז במגפיים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אילו תחושות מעוררות בך היצירה הזו? מה נראה לך שאני מנסה לומר? [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, ב ה צ ל ח ה !! [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כדור הבדולח של המכשפה. רק בקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אין כמו חברים בימים מעוננים? זה מה שיש לך לומר? חוצמיזה, אין עניין הפרסום כתמיכה אלא כביקורת יצירתית. לכן, הרוצה בתמיכה- או בבלוג או פסיכולוג. לא כאן המקום. מסר אישי? אישי. עוד לא פאשיזם (על אף שיכול להיות נחמד). זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] איכות לא משהו אבל יש בסיס טוב לעבודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, שיר כל כך יפה בהתחלה, אבל למה כל כך ארוך? או שתחתוך לכמה בתים/ חלקים או שתקצץ במיותר. בנוסף, הניקוד, חבוב, חשוב! [ליצירה]
- [ליצירה] "אינן באמת חשובות". שילמתי את חובי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה נהדר. אהבתי הכל מלבד המילה "שיקצה" שעושה לי לא טוב משום מה ..:) הרעיון לא חדש אבל זרימה קולחת , סוגריים במקומם וסיומת לא נדושה מידי. אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
תגובות