יד
הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאִישׁ
שֶׁהָלַך כָּפוּף בַּרְחוֹב,
וּכְשֶׁמָעַדְתִּי,
הוּא הִזְדַּקֵּף
וְהוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד". חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני. לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב וזורם בצורה ייחודית,..הכותרת די סתמית, רעיון יפה וביצוע חביב + יום טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה. מקסים, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מקרב לב והשתתפות בצער כולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש. "איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך. ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות. כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין אני חולק עליך אני מעיין באתר "צורה". רוב הכותבים בו כבר שייכים לדור הוירטואלי. ראי איזה שירים מדהימים הם כותבים ב-"מילים", והתגובות שהם יצירות בפני עצמן. יתירה מזאת. אתר כמו "צורה" הוא כלי מהדור הוירטואלי. לולא הכלי הזה יוצרים כאלה לא היו באים לידי ביטוי. הכלי הזה מגביר את ההשראה ליצירה. אני מסכים שיש סכנות בשימוש יתר בכלי הזה. דוגמא קיצונית היא הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטויטר (שאני מתרחק מהן כמו מאש, הגם שאני תקוע עמוק בתוך השימוש במחשב, בעיקר בכתיבה). הסכנה ברשתות האלה אינה באבדן המילים, אלא באובדן הקשרים האישיים והאינטימיים בין אנשים. למשתמשים יש חברים וירטואליים והרבה מילים נשפכות שם מבלי קשר חברי ורגשות בין חברים אמיתיים שנפגשים ומשתפים זה את זה בחייהם בקשר בלתי אמצעי במילים שנאמרות ולא נכתבות. אני מקווה שאני לא מטריד אותך במילים הרבות שלי, אבל מייחל שתרדי לסוף דעתי, שהמילה לא הלכה לאיבוד והכלי הזה עומד לרשות המילים יותר מהעט או האיזמל של כתב היתדות. כל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] ליוף היקר, שיריך לרוחי. אם אתה יודע לנקד, הם ראויים לניקוד. טיפ קטן: בכדי למנוע רווחים גדולים בין השורות, לחץ על Shift - Enter במקום על Enter . ממתין בקוצר רוח לשירך הבא. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי: חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת: אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל. אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי: למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ? כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] במלחמה על הצדק איש לא יהיה צודק כולם ימותו צודקים כולם ימותו כולם כאשר יכרתו שלום איש לא יהיה צודק הצודקים ימותו ורק הצדיקים יחיו ורק הצדיקים ורק אלי, שמור עליי מפני הצדוקים ומפני הפרושים שמור עליי שמור [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק, מקסים ומדהים ביופיו. לדעתי "עלית כיתה". אין לי מה להוסיף (:- ) מסר ברור וחד משמעי [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור שלןם, תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו. באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה: "שמא אנחנו שונים זה מזו ולא נוכל לרקום עתיד, משותף של שני אנשים שונים". ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)" [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מבין לרוחך, ככה זה לפעמים, כזה מין באסא. איך קוראים לזה: כור ההיתוך. אגב הערה לשונית: האינך יודע שהביטוי הוא "זוג או פֶרֶ ט" ? "זוג או פרד" היא שאלה ששואל את עצמו עגלון לפני שהוא מחליט אלו בהמות לרתום בבוקר לעגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] עֶשֶר ! -:) שיר שאפשר לקרוא אותו שוב ושוב. הערה: מיצירותיך ותגובותיך לא הצלחתי לזהות אם אתה נער (מאוהב) או את נערה (מאוהבת). ואולי עדיף כך? [ליצירה]
תגובות