[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
[ליצירה]
כלנית תודה,
הרעיון מוצא-חן בעיניי. אני פותח את השיר ליוצרים נוספים שרוצים להוסיף מפרי דמיונם רעיונות של מה עוד ניתן לעשות בשומקום , (שבו אפשר לעשות כמעט הכל).
קדימה
מסר כפול
[ליצירה]
אהבתי מאוד מאוד, בייחוד השורה הראשונה: "פרידה אחת יותר מדי" - האם יש מקום לחרטה - האם אין מקום לחרטה? שירים עם סימן שאלה משאירים מקום למחשבה. (: מסר ברור
[ליצירה]
רון תמם,
ראשית, זה שיר יפה וזורם.
אבל בא לי להתייחס למסר שקבלתי מתוכנו:
אתה מבקש שהיא תשחרר אותך,
אבל אני מבין ש- א ת ה הוא זה שצריך להשתחרר, מאידך גיסא אולי עליך לקבל את ה-"ביחד" המביך והמבלבל, ניכר שזו לא היא שתשחרר אותך מהעבותות שקושרים אותך אליה. (עיין שירי "אהבה היא כישוף")
[ליצירה]
[ליצירה]
מסקנה: אל תנסה לכתוב דברים שכולם יאהבו, כי כל אחד מאיתנו אוהב דברים אחרים, וטוב שכך. ובשפע הדברים שנכתבו (אפילו באתר זה, לא כל שכן בכל חנויות הספרים) תוכל למצוא משהו שתקרא ותאהב.
אני למשל אהבתי את מה שכתבת.
[ליצירה]
אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם.
אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי.
תגובות