[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים.
שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה"
[ליצירה]
שיר יפה כתוב היטב ונשמע אוטנטי.
כתוב בגוף שלישי. מי היא?
אולי משתמע שזה צריך להיכתב
בגוף ראשון, אבל את מעדיפה
להסתכל על עצמך מהצד,
ושהמחול הסוער הוא הלבך פנימה.
תקני אותי אם אני טועה !
[ליצירה]
אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי:
אין מנוס מהתודעה שאלה
שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות
חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה,
המחשב, בחדר העבודה במעוננו,
בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון,
בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל,
הרחק משדרות וקריית שמונה.
קונים ספרים בסטמצקי,
ודיו למדפסת באופיס דיפו
וכותבים באתר "צורה" על שלום.
רק לא עתונים,
עמוד למושחתים בצמרת,
עמוד למעשי אונס,
עמוד להורים מתעללים,
עמוד לתאונות דרכים.
רק לא חדשות בטלביזיה,
שם אין שלום, אין אנשים ישרים,
אין מוסר, אין אמהות אוהבות.
תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר.
המציאות העניקה לנו בועות,
וכל אחד חי בבועה שלו,
עד המלחמה הבאה,
שלא אנחנו נפתח בה.
תגובות