היא רצתה שתהיה לה קולומבוס
היא תהיה אדמת חופים בתולית
יבשת לא נודעת.
היא תחכה לך
בסיבוב לא צפוי
בין גל לגל בלב ים
שתבוא אליה, נרגש ונפעם
ותהסס צעדים ראשונים.
היא תוציא לקראתך כל מיני מגדים
כשתבוא
תעטה את שמלת פריחתה
מיטב בשמיה לך, ההלך הזר
כשתגיע לחקור אוצרותיה.
זהב וכל אבנים טובות
צפנה לך בסוד אדמתה
ובאת.
ותזמורת חצרצה צעדיך.
אבוי, מה לך ילד
לזהב ולגילוי ארצות.
תבוא שוב ושוב עם התחלף העונות
תיקח מן הבא ליד
פירותיה ופרחיה בכרסך ובכיסיך
וצוהל תזרה לרוח חול ים
תשוב לביתך בשמחת חתנים, לא תרגיש
איך נתנה פירותיה בעצב.
היא לא תמנע ממך את טובה.
אישה -
קרקע עולם.
תגובות