לכבוד 60 שנה לשיחרורה של בלורוס מהנאצים, במלחמת העולם השניה

ימי תופת המלחמה,
אדמת בלורוס,
את להט כבשנם עוד זוכרת.
כפרים בוערים באש המְאֳכֵלת,
מראם לא נמחה מהלבבות.

בתי חאטין המתלקחים,
עולים בזיכרון,
כמחזה אימים נורא ומזוויע;
גם מצודת ברסט שעמדה בגבורה,
מלב כולנו בל תימוג.

החייל הסובייטי - משחרר עמים,
נעמד כחומת מגן,
מול להקת החיות - צמאות טרף.
עמדה לו לעזר,
רוח קרב חסרת מוֹרָא.

תוך חירוף נפשו,
ידו גברה על הדבר.
לאדמת בלורוס,
קרא דרור בגבורה!