עלמה
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו........ [ליצירה]
- [ליצירה] סקיצה נהדרת, טרום ציור מקסים. אשמח לציור עצמו בתקווה בקרוב. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, מקסים. החספוס והמהירות של הקו שהצליחה לתפוס את התנוחה, את האור. מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! אני איתה. ^ מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . יופי של ציור! [ליצירה]
- [ליצירה] איילה- יפיפה! זה מזכיר לי את ה " מרי פופינס" שבי, עם האצילות והקסם, מוצא חן בעיני... [ליצירה]
- [ליצירה] אי-יה! כמה מסרים סותרים בשפת גוף אחד?! אינני מוכן להתחייב לניחוש באשר להבעה ששכנה על הפנים ברגע הרישום. פשוט נפלא. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] מה? הבנתי שזה ניסה להיות עמוק אבל המשפט האחרון (מבין השניים) לא מובן בכלל. מה ניסית להגיד? אולי תנסי לכתוב זאת ברור יותר? [ליצירה]
- [ליצירה] (...אני תנין) --- מצויין, זוהי גם דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר גם? אהה, בעצם לא. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זה מצחיק- אפשר לעשות את זה לתרגיל בכתיבה: קחו את כל המילים מהכותרות המוזרות ביותר שמצאתם בצורה, וערבבו אותם למין שיר, (כמובן תחת הכותרת "כל שם יתקבל בברכה..." או "ללא שם") אבל מה רצית לומר? שנמאס לך מצורה? אה? [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני נזכרתי ב"כפרקי נבואה" וכמעט באותו קול. אתה בא גם השנה לקייטנה? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה תום אפשר למצוא ברגליים... (זה מה שנראה לי.) [ליצירה]
- [ליצירה] הא! זה כתוב יפה מאוד ואפילו שובר לעצמו את הקיטשיות בסוף... (למרות שאפילו בלי הפקקי שעווה בסוף הייתי אוהבת את הכתיבה הזאת. כי היא חמודה.) עשית טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שמעתי את ההקראה ואני רואה שינויים- קודם הקלטת ואח"כ כתבת או להפך? בהקראה אמרת "...יצחק הממשש את עשיו..." ולא כך היא... שיר מעניין מאוד, נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!! ישר כח! איזה ילד יפהפה.... [ליצירה]
תגובות