ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
באמת מקסים.
משובח.
אני מאוד אוהבת כשמספרים על ירושלים בלשון ירושלים, לשון עתיקה וסדוקה, והמשפטים נדמים צפופים כמו הסמטאות.
ואת הצלחת. ואיזה כיף לך.
שתזכי, שנזכה כולנו לראות את העיר עוטפת אור של מעלה.
תגובות