ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ירושלמי חומד, לפחות אתה אופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] *. ולא נותר עוד חוץ מהשתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] - מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] ...בקרוב אצלך... איך, איך את לא נשואה????? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שעריכה תעשה לקטע הזה רק טוב. גם כי יש פה יותר מדי כפילויות לטעמי- לא צריך לצטט פשוק ולהסביר ותוך כדי זה לחזור על המילים מהפסוק. הקורא יכול להשלים לבד בראש. וגם כי ביטויים נפלאים כמו "שמי אפריל כשמי אלול" (!!!) ו"שנולדים בשבת בין השמשות ובשלהי סעודה שלישית" וגם הסיום- הולכים לאיבוד בתוך שאר המילים, שלדעתי, אפשר גם בלעדיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... זה... זה פשוט כל כך מצויין, חזק, כל כך אומר את הדברים נכון, כל כך מדוייק ש-- באמת, אין לי איך להביע את התרשמותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת. יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב. לא נורא, אולי בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא זה כן אתה, אבל אני חייבת להודות שכמו כל הדברים האחרים שאתה אומר- לא הבנתי.. לא לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך... ועוד בלב שלם... אשרייך. [ליצירה]
תגובות