ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס, זה שיר של לילות ניסן. --- אני מרגישה שיש פה עוד מקום לליטוש, אבל אני לא מצליחה לשים את האצבע על נקודות ספציפיות, אז או שאני טועה או שאשוב עם מסקנות בפעם אחרת לאחר קריאות נוספות. (ותודה.) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצויין. מצטרפת לקודמיי. אלב לדעתי הקטע של 'ד--ק' הוא טיפה הסחפות עם הצורה החיצונית, אפשר לוותר עליו. אבל זה פשוט כתוב טוב, ומסודר טוב עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכתי את זה. לא כ"כ מבחינים. טוב, שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] "...וכמו שזה קורה בזרם של נהר, או של רחוב, כשענף אחד נתקע מיד מצטופפים סביבו אחרים. זה החוק, זו הפיסיקה של התנועה בתוך זרם..." (מישו לרוציתו. גרוסמן) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הקוויות בתמונה הזו, חוצמה חתיכת הגג הזו (או שמא זהו משהו אחר לא מזוהה), בצד ימין שמעל השלט, נכנסת לתמונה ומפריעה לי בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] - אוישששש.... מותר לבכות? בעצם אני לא שואלת, אני בוכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני שומעת את הניגון. :) (מין ביטוי נוסטלגי שכזה.) מתחשק לי להתנתק רגשית ולנתח את השיר הזה, לומר שהוא מזכיר לי את ברכת לבנה עם הפסוקים שנאמרים ישר והפוך, כמו "לַעֲבוֹר אֶת אוֹתוֹ מֶרְחָק אֱלֹהִי לְבַד" והיפוכו שבסוף השיר. אסוסיאציה גלקטית שבהחלט מביאה בכנפיה קרירות חללית של חושך של לבד של הרהורים קיומיים ליליים. ועוד מילים, אבל עכשיו אלך לומר סליחות. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיני זו התמונה הטובה ביותר מבין השלוש. ואני חייבת לציין ולהוסיף שנדמה לי שמעודי לא ראיתי תמונה מבויימת מוצלחת כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו אהבלה אני! בכלל שכחתי להגיד מה כה מקסים. אפקט השורה האחרונה. מותירה חותם וכל זה. זה דורש פירוט. טוב, אולי בהזדמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] הי! אני זוכרת שזה נכתב!! זה בגלל שהיא נחרה על מה שאמרתי!! שיו, תודית! [ליצירה]
תגובות