ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוה!.. אני כל כך אוהבת את היצירות שלך!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נעים שכתוב טוב. לקראת הסוף אתה מאכיל את הקורא בכפית יתר-על-המידה, לדעתי. ("יערות הדרש" למשל.) יש מקום לליטוש, אבל אין זה לגנותו של השיר כפי שהוא, פשוט ויומיומי ומנוסח היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] - לא. זה כל כך עצוב. כן. זה פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] - נשמטה נשמתך. נשמטו מילים מפי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, קצת בנאלי, אבל יצא יפה, הכתמים של האור על המחברת, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ...וכמו המחברות שלי... זה יפה, זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מתקרבת, זה פשוט- - זה נשגב. זה נהדר. איך, איך את עושה את זה ממילים? [ליצירה]
- [ליצירה] - - [ליצירה]
- [ליצירה] - צרת רבים חצי נחמה? . [ליצירה]
- [ליצירה] גמלי קצת לא נוח עם ה'מסקנה' אבל זה כ"כ עצוב. כ"כ העברת את התחושות.. לא נותרו מילים. [ליצירה]
תגובות