חברה שלי הרימה טלפון אליי... החלטנו ללכת למכולת ביחד ולהביא דואר שבטעות נשלח אליהם. טיילנו ביחד, רוב הזמן אני מדברת היא מקשיבה. מדי פעם שואלת, מעירה הערה. אין לה אינטרנט- והיא קצת בהלם מכל התופעה... היא לא מבינה אותי איך מחשב אחד, פתאום; מקור לשיחות עם אנשים, מקום לשפיכת הלב, והתבטאות אישית. ניסיתי להסביר. אפילו כמה פעמים... אבל כנראה שלמי שאין אינטרנט קשה להבין... (האמת שרק השנה יש לנו. לפני כן, היה נראה לי ביזבוז זמן משווע ולא הבנתי מה כ"כ מעניין בשעות מול מחשב.) בסוף נפרדנו בחיוך ובחיבוק. והיא הגניבה לי משפט בחיוך "ולא להיות יותר מדי זמן באינטרנט, בסדר?" חייכתי, ואמרתי: "נהיה בקשר".      מוקדש לילדה שאומנם קטנה ממני בגיל אבל גדולה ממני בהמון דברים אחרים...