רצח שקט. הכל היה שקט אחרי הירייה. השקט המוחלט ממש ריגש אותי. הסתכלתי על הגופה, היא שכבה לה בשקט על השטיח, נחה את מנוחת העולמים שלה. לאט לאט השטיח התחיל לשנות את צבעו לאדום, אף פעם לא חשבתי שבבן אדם יש כל כך הרבה דם. הכדור נכנס לה בין העיניים, המראה הזה הצחיק אותי קצת, כי זה נראה כאילו יש לה מקום לעין שלישית. הוזזתי את הראש של הגופה עם הרגל, כל החלק האחורי שלו היה מרוטש או יותר נכון, איננו. הסתכלתי לבפנים, זה נראה כמו עיסה משונה בצבע אדום ולבן כמו מרק שעועית עם קישואים, אני לא חושב שלאדם הזה היה יותר מידי מוח. זרקתי את האקדח שהיה בידי, עם המזל שלי הוא נפל לתוך שלולית הדם, והדם הרטיב לי את המכנסיים. התבוננתי בגופה, כשתכננתי את כל העסק הזה חשבתי שברגע הזה אני ישבר, שאני ירחם אליה ויתחיל לבכות או משהו. אבל זה לא קרה. התבוננתי בגופה ובזתי לה, בה ובבן אדם שהיא הייתה. מרחוק נשמעות הסירנות של כוחות ההצלה, השוטרים בדרך. אין לי רגשות מצפון, אני גאה במה שעשיתי. אני עדין חושב שמה שעשיתי היה מעשה טוב שלבן אדם הזה היה מגיע למות. אתם בטח חושבים שהגופה היית פעם איזה אדם רע, רוצח, אנס או אבא מתעלל. אבל הוא לא היה איש כזה, בחייו הקצרים ואומללים הוא אפילו לו פגע בזבוב, בטח שלא התעלל. אבל עדין היה מגיע לו למות. היה מגיע לו למות כי הוא חשב יותר מידי, יותר נכון חלם יותר מידי. אולי אתם לא חושבים שזאת סיבה לרצוח משהו? אבל הבעיה עם האדם הזה שהוא רק חלם אף פעם לא הגשים אותם, או שהוא היה כל כך טיפש והוא חלם חלומות שאי אפשר להגשים . אז בינינו לבן אדם כזה לא מגיע למות? אני ניגש לכיור כדי לשטוף ידיים, בדרך אני מדלג מעל לגופה ודורך בטעות על חתיכת גולגולת עם מוח. לא נראה לי שמשהו בכלל ירגיש בחסרונו, הרי אף פעם לא היו לו חברים, הוא גם לא מי יודע מה ניסה להשיג כמה. תמיד היה מתהלך לו לבד, בשקט בלי לדבר ובלי להוציא מלה מפיו, אפילו לו הגה. הוא היה צל ולא בן אדם. אפילו בתור גופה הוא לא נראה משהו, כזה רזה ומוזר, עם חור בראש, עכשיו ברור למה שום בחורה לא רצתה אותו. ההיזכרות בו מעצבנת אותי, אני ניגש לגופה בועט בה יורק ומקלל, "מנוול עשית את זה", "כל כך רצית למות" ואני בתור חבר נפש אמיתי עזרתי לך , וזאת למרות שלא היו לך חברים. השקט, השקט הרגיע אותי ממש גרם לי לאופוריה, כל כך שקט, ממש כלום. שוטרים ביחד עם רופא וחובש פרצו את הדלת ונכנסו לחדר, הרופא והחובש ניגשו לגופה ופתחו בפעולות החייאה. אחרי שהם התייאשו הביט החובש בעניים מתוסכלות אל השוטר, הוא כתגובה הביט אל עבר שותפו שעמד בקצה השני של החדר, בתוכם שניהם כבר פענחו את המקרה בלי שום בעיה מיוחדת. ללא ספק, במאה אחוז, התאבדות.