"אם לא תכעס-
תיצור
את קו השמיים המפרידים
ביני ובינך"
אמרת
בעודך בוחשת בספל.
"והיצירה
היא זו הממלאה אותך,
הלא כן?"
תפסת אותי
משפיל מבט
עוקב אחר נמלה קטנה.
המרחק ביני ובינה
כפסיעה אחת.
ובכל אופן. אנסה לשחזר.
יפה איך שהצלחת להפוך את המשפטים ה'רגילים' למשהו ש... מרגיש. שנותן אוירה. פוגע. כואב.
וגם - נמלים!!! איזה יופי! (המממ... זה התסבוך שלי עם נמלים. לא משנה.)
(מחכה להודעה?)
[ליצירה]
אה! כתבתי תגובה והיא נמחקה!
ובכל אופן. אנסה לשחזר.
יפה איך שהצלחת להפוך את המשפטים ה'רגילים' למשהו ש... מרגיש. שנותן אוירה. פוגע. כואב.
וגם - נמלים!!! איזה יופי! (המממ... זה התסבוך שלי עם נמלים. לא משנה.)
(מחכה להודעה?)
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
תגובות