וכשעברתי על צורותייך- אז אז
הבנתי- זה נגמר.
כי תבניותייך, השתקפויותייך לעולם לא ניבטו בי
אלא בדבר הדומה. לי. בי! לא הייתה נחמה
לכן

שבי ילדה בצל התומר
מזגי משקה קל וחומר
חכי, המתיני
עד יושלם חוסר.