לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר... אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת... מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב: "אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם" כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות. זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים... כל כך טוב לשים לב לכל הדברים האלה שחשובים כל כך... אני חושבת שזו בקשה שכל אדם יכול לבקש מעצמו, שיפקח הוא את עיני עצמו, וישמח ויראה... [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קרן אור, ודאי ואולי... טוב שחזרתי לקרוא, קיבלתי ממכם כיוון למחשבה... כמו שכתבתם - אני רוצה לזכור את השואה בצורה של להגשים, לחיות, להמשיך. אבל כשאני שומעת את סיפורי הזוועות שהיו שם, סיפורים שכל כך קשה לי לשמוע, סיפורים שממלאים אותי בכל כך הרבה כאב, כל כך קשה לי אחר כך לקום, לפעול, לשמוח ולעשות, כי זה כל כך כואב... אז, כמה לשמוע? האם לשמוע סיפורים כל כך קשים? מה בדיוק צריך לזכור? מתי? מה שחשבתי - שחשוב כל כך לזכור את זיפורי הזוועות הקשים, הם המרכיבים את המסר המהותי והמשמעותי של השואה, אבל צריך לעשות את זה במידה, שזה לא יהיה כואב מידי. ויום (או יומיים) בשנה זה יהיה כואב כל כך, וזה ישפיע לשאר הימים בצורה חיובית, על מה שצריך לזכור. יאיר שגיא, מה אתה חושב??? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה... אבל, נראה לי שאנחנו חיים בעולם האהבה מהרגע שבו נוצרנו... מעיין האהבה מחייה את החיים בכל רגע ורגע... [ליצירה]
- [ליצירה] איזו הסתכלות יפה! אני אמשיך לעקוב אחרייך... [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי מגאולה כהן, שברגע שאדם כתב על ירושלים, הוא נקרא משורר... אהבתי, למרות שנראה לי שלא ירדתי לסוף דעתך... [ליצירה]
- [ליצירה] מבדר ביותר... גם אני אולי בוכה על כך שירדה לעולם, אבל מצחוק או משמחה... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך טוב לשאוף תמיד להתקדם, וכתבת את זה ממש יפה, אבל גם עכשיו יש טוב, לא צריך לשנות, אני חושבת, אלא להעמיק, לגדול ולהגדיל, ותוך כדי לתקן... בכל מקרה, אהבתי את הגישה החיובית... [ליצירה]
- [ליצירה] בתיאבון!!!... מוכר, אבל לומדים מהנסיון, אל דאגה... [ליצירה]
- [ליצירה] אביטל מקסימה... הבנתי אותך, אני חושבת, אני מעריכה אותך כל כך, כל כך נכון וכל כך חשוב... [ליצירה]
תגובות