לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אביטל! אני מזדהה עם מה שאת כותבת, מזכיר לי תהליכים מתוכי בעבר... תמשיכי לכתוב ולשמח אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה... הדימוי מעניין, וממחיש דבר שבאמת קשה לנו להבין, תודה... אבל אני חושבת שיש עוד הבדל, שאולי יכול לתת לך תשובה לשאלה. אני מדמיין משהו מוגבל, כי אני מוגבל. אבל כשה' "מדמיין" כביכול, הוא יוצר "מנקודת מבט" של אינסוף. כלומר זה לא משהו מוגבל כמו מה שאני מדמיין, אלא משהו שיכול ליצור ולחשוב, משהו שיש בו מעט מעט מן האינסוף כי הוא ממשיך ויוצר. אבל כל המעט מעט של האינסוף שיש בנו תלוי לגמרי באינסוף של הבורא, קונה הכל. ה' ברא אותנו כאן כדי שנלך בדרכיו, שנחקה אותו כמה שאנחנו יכולים, ולכן, כמו שכתבת האציל לנו משהו ממנו, את הבחירה החופשית והיכולת ליצור משהו. אבל כמובן שהכל תלוי בו, כי ברגע שהוא מחליט לקחת את זה מאיתנו שום דבר לא מונע אותו. וואו! סיבכת אותי במחשבות שלי עצמי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש את הרעיון. זו אהבה כל כך אמיתית, ועמוקה. זה ממש מזכיר לי שפעם מישהו אמר לי, מה זה "הוה דן את כל האדם לכף זכות", היה צריך לומר כל אדם ולא כל האדם, עם ה הידיעה? אלא, בשביל לדון לכף זכות צריך לראות את כל המכלול, את כל האדם, ואז אי אפשר שלא לדון לכף זכות, אי אפשר שלא לאהוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, קצר וקולע... גם אני רוצה ללמוד לראות תום... [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קרן אור, ודאי ואולי... טוב שחזרתי לקרוא, קיבלתי ממכם כיוון למחשבה... כמו שכתבתם - אני רוצה לזכור את השואה בצורה של להגשים, לחיות, להמשיך. אבל כשאני שומעת את סיפורי הזוועות שהיו שם, סיפורים שכל כך קשה לי לשמוע, סיפורים שממלאים אותי בכל כך הרבה כאב, כל כך קשה לי אחר כך לקום, לפעול, לשמוח ולעשות, כי זה כל כך כואב... אז, כמה לשמוע? האם לשמוע סיפורים כל כך קשים? מה בדיוק צריך לזכור? מתי? מה שחשבתי - שחשוב כל כך לזכור את זיפורי הזוועות הקשים, הם המרכיבים את המסר המהותי והמשמעותי של השואה, אבל צריך לעשות את זה במידה, שזה לא יהיה כואב מידי. ויום (או יומיים) בשנה זה יהיה כואב כל כך, וזה ישפיע לשאר הימים בצורה חיובית, על מה שצריך לזכור. יאיר שגיא, מה אתה חושב??? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים איך כל מחשבה אפשר לתאר בצליל... גם לשיר שלך יש מנגינה! את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת מקסים! הלוואי שאזכה להיות רק "אנחנו", כואב לי שלפעמים שאני פשוט רק "אני"... אבל לאט לאט, מתקדמים... [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמה כמה כוח ועוצמה יש בך... אני קוראת את שירייך, ושואבת ממך קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון, כואב ואמיתי... היטבת לבטא... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה... כתוב מקסים, תמשיכי לכתוב... [ליצירה]
תגובות